“ידידי היקר, המוכן אתה למסע ?
אולם תנאי אחד אציג בפניך, היפרד מרעייתך ומבנך כי לאחר שתחזינה עיניך את מראות האימים לא תרצה עוד לחיות בעולם, שייתכנו בו מעשי שטנים שכאלה.
היפרד מידידיך ומכריך, כי אחרי ראותך מעשי הזוועה הסאדיסטיים של עם השדים התרבותי כביכול, ודאי תרצה למחוק את שמך ממשפחת האדם.
או אז תתחרט כי ראית אור עולם.
אמור להם, לרעייתך ולבנך, כי אם לא תשוב מסיורך, אין זאת כי לבך התפלץ מעומס המראות של מעשי האכזריות שעשו חיות הטרף ושראו עיניך. לא אמור להם, לידידיך ולמכריך, כי אם לא תשוב עוד, אין זאת אלא שדמך קפא בעורקיך ולא זרם עוד, בראותך את הזוועות והימים של טבח ילדים תמימים, חסרי ישע, בני עמי המעונה. אמור להם כי אף אם לבך ייהפך לאבן, מוחך למנגנון חשיבה קר ועיניך לעדשות מצלמה יהיו, אף אז לא תשוב עוד אליהם. מוטב שיבקשוך ביערות-עד, כי תנוס מהעולם שבו חיים בני אדם, תבקש נחמה בין חיות-שדה אכזריות, תחת לחיות בין שטנים מתורבתים. שהרי גם החיה רוסנה ע"י תרבות. טלפיה הוקהו ואכזריותה פחתה בהרבה. לא כן האדם, בהופכו לחיה. ככל שמרובה התרבות כן אכזריות הרוצח, ככל שמרובה הציוויליזציה כן גדול הברבר;
ככל שההתפתחות גבוהה כן נוראים מעשיו.
[מתוך יומנו של זלמן גרדוסקי ז"ל שהוטמן בקרקע של אושווויץ ואותר בשנת 1962 ופורסם לראשונה בספר מגילת אושוויץ]
____________________________
גרדובסקי נולד בשנת 1910 בסובאלקי שבפולין, למד בישיבה המקומית ועבד כפקיד ממשלתי. הוא היה חבר תנועת בית"ר ושאף לעלות לארץ ישראל, אך המלחמה קטעה את תוכניותיו. ב- 8.12.1942 הגיע בטרנספורט לאושוויץ-בירקנאו, ולאחר יומיים נבחר לעבוד בזונדרקומנדו – פלוגת האסירים שתפקידה היה הכנסת האסירים לתאי הגזים ושריפת הגופות. גרדובסקי עבד שם כשנתיים.
במהלך העבודה בלב הגיהינום התארגנה מחתרת בפלוגתו, וב-7.10.1944 פרצה במרד מזוין ופוצצה את אחד הקרמטוריומים. גרדובסקי היה ממנהיגי המרד, וכרוב המורדים נהרג במהלכו.
לבד מהלחימה עסקה המחתרת בכתיבת רשימות חשאיות, וגרדובסקי היה אחד הכותבים. כתביו נכתבו ביידיש והוטמנו בכמה מקומות באזור הקרמטוריומים; שניים מהם נמצאו, אולם רק אחד פורסם.”
