“ידידי היקר, המוכן אתה למסע ? אולם תנאי אחד אציג בפניך, היפרד מרעייתך ומבנך כי לאחר שתחזינה עיניך את מראות האימים לא תרצה עוד לחיות בעולם, שייתכנו בו מעשי שטנים שכאלה. היפרד מידידיך ומכריך, כי אחרי ראותך מעשי הזוועה הסאדיסטיים של עם השדים התרבותי כביכול, ודאי תרצה למחוק את שמך ממשפחת האדם. או אז תתחרט כי ראית אור עולם. אמור להם, לרעייתך ולבנך, כי אם לא תשוב מסיורך, אין זאת כי לבך התפלץ מעומס ה”

“מוכר לכם הקטע שבו אתם פותחים את הספר , מתחילים לקרוא את הדף הראשון, אתם רועדים מפחד, מפחדים לעבור לדף השני, והפחד הזה אוחז בליבכם, אתם ממשיכים לקרוא, הפחד הזה לא עוזב, להפך החשש גודל ועולה, אז אתם עושים קפיצה, ועוברים לסוף הספר. , לדף האחרון, אתם קוראים אותו, אתם יודעים שכאן לא תיתקלו בסיפור הזוועות, אז אתם הולכים על הדף שלפניו, וככה אתם הולכים במעגלים, קונצרטינה של מילים אתם חוששים מהדפים שמת”

“ספר שהוא מסמך אותנטי שנמצא באדמת אושוויץ. מצמרר עד העצם, מביא את השואה לתודעה כפי שאף מסמך לא עושה. בלשון של פניה חברית קרובה ונואשת מתאר המחבר עד כמה כל הידוע על השואה מתגמד לעומת מה שהיה באמת. ספר שמעלה מחשבות של חמלה גדולה על הקרבנות, ורצון עז לנקמה.”

“ספר חובה לידיעה. אין עוד ספר שמתאר באפן כה גלוי בוטה ואוטנטי את חיסולם של ששה המיליון מהעם היהודי ע"י החיה הנאצית בעת מימוש הפתרון הסופי שלהם. המחבר הינו אחד מיחידת הזונדרקומנדו שנבחרו ע"י הנאצים לקבל את גופות היהודים שנחנקו ע"י ציקלון ב' באולמות החנק ולשרפם בכבשנים. דהיינו המח השטני של הנחש הנאצי דאג גם לזה שיהודים ישרפו את עמם. מי יכול לעמוד בזה? אין לכך פיתרון. המחבר שידע כי סופו מות בטוח יחד ע”

“ידידי היקר, המוכן אתה למסע ? אולם תנאי אחד אציג בפניך, היפרד מרעייתך ומבנך כי לאחר שתחזינה עיניך את מראות האימים לא תרצה עוד לחיות בעולם, שייתכנו בו מעשי שטנים שכאלה. היפרד מידידיך ומכריך, כי אחרי ראותך מעשי הזוועה הסאדיסטיים של עם השדים התרבותי כביכול, ודאי תרצה למחוק את שמך ממשפחת האדם. או אז תתחרט כי ראית אור עולם. אמור להם, לרעייתך ולבנך, כי אם לא תשוב מסיורך, אין זאת כי לבך התפלץ מעומס ה”

“מוכר לכם הקטע שבו אתם פותחים את הספר , מתחילים לקרוא את הדף הראשון, אתם רועדים מפחד, מפחדים לעבור לדף השני, והפחד הזה אוחז בליבכם, אתם ממשיכים לקרוא, הפחד הזה לא עוזב, להפך החשש גודל ועולה, אז אתם עושים קפיצה, ועוברים לסוף הספר. , לדף האחרון, אתם קוראים אותו, אתם יודעים שכאן לא תיתקלו בסיפור הזוועות, אז אתם הולכים על הדף שלפניו, וככה אתם הולכים במעגלים, קונצרטינה של מילים אתם חוששים מהדפים שמת”

“ספר שהוא מסמך אותנטי שנמצא באדמת אושוויץ. מצמרר עד העצם, מביא את השואה לתודעה כפי שאף מסמך לא עושה. בלשון של פניה חברית קרובה ונואשת מתאר המחבר עד כמה כל הידוע על השואה מתגמד לעומת מה שהיה באמת. ספר שמעלה מחשבות של חמלה גדולה על הקרבנות, ורצון עז לנקמה.”

“ספר חובה לידיעה. אין עוד ספר שמתאר באפן כה גלוי בוטה ואוטנטי את חיסולם של ששה המיליון מהעם היהודי ע"י החיה הנאצית בעת מימוש הפתרון הסופי שלהם. המחבר הינו אחד מיחידת הזונדרקומנדו שנבחרו ע"י הנאצים לקבל את גופות היהודים שנחנקו ע"י ציקלון ב' באולמות החנק ולשרפם בכבשנים. דהיינו המח השטני של הנחש הנאצי דאג גם לזה שיהודים ישרפו את עמם. מי יכול לעמוד בזה? אין לכך פיתרון. המחבר שידע כי סופו מות בטוח יחד ע”