ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 1 ביולי, 2013
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
בילדותי היינו אני ואחיותיי מנויות על עיתון בשם "זרקור" שהיה מיועד לילדים ולנוער בציבור החרדי. לקח לנו קצת זמן, אבל בסוף הצלחנו לתפוס את הנוסחה המנצחת: בכל סיפור, בכל סיפור בהמשכים, בכל קומיקס ובכל עלילת מתח, יופיע חילוני, שבסוף יחזור בתשובה. לא משנה מה היו הפיתולים של הסיפור ומה הנושא, בסופו של דבר יהיה החילוני שיחזור בתשובה שלמה, ויהפוך להיות חרדי מן המניין. זה לא היה רק עיתון הנוער, היו גם ספרים ברוח הזאת. משגדלתי ונישאתי מצאתי עם האיש שלי כינוי הולם לסוג הספרות הזאת: "חינוכי להחריד".
בספריה של נעמי רגן, נראה שהנוסחה שונה לחלוטין. אף אחד לא יהפוך להיות חרדי. להיפך. אבל גם אף אחד לא יישאר זמן רב במצבו החילוני או הכופר. כולם ימצאו את עצמם לבטח בחיקה של האורתודוקסיות הניאו-ליברלית, שומרים מצוות, אך ללא קנאות. לומדים באוניברסיטה, אבל גם תורה. מקפידים על כשרות, אבל לא בהכרח "שומרים נגיעה".
ובשלב מסויים (בספר התשיעי שלה, אולי?) זה כבר נמאס. נכון שהיא מנסה להראות מורכבות, אבל לא כלפי הציבור החרדי. הוא כולו שחור משחור, ואין בו אספקטים חיוביים או למצער רגשות מעורבים. כמה אפשר לקרוא על "קרקפתה הגלוחה" ועל שולי שמלה ש"לוחכים את הרצפה"? נראה לי שדי.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מירב
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
כן קראתי את כל ספרי חוה רוזנברג
אי שם בכיתה ה' או משהו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
ברור שמצנזרים הרבה. יש ביטויים ומילים שממש נמחקו מהמילון החרדי. לעומת זאת, מגוון הנושאים הנדונים
רחב הרבה יותר. בעיות נפשיות, בעיות גופניות, יחסים בין אישיים, בעיות בזוגיות.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי, גם היום מצנזרים די הרבה.
אבל זה נכון שיש הרבה נושאים שבעבר היו בבחינת טאבו, והיום מכניסים אותם פנימה ומדברים עליהם. וזה טוב.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
חמדת, זה בריא לצחוק, אבל זו אפילו לא בדיחה.
זו המציאות (לפחות בסיפורים הללו :))
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
דושקה - גם אני חושבת שההגדרה קולעת.
מאז יצא לי להחיל אותה על כמה וכמה פרסומים, וממגזרים שונים ומשונים.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את הרעיון "יופיע חילוני, שבסוף יחזור בתשובה." גרמת לי לצחוק ..
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
לא קראתי אף ספר שלה ולא נראה לי שאחרוג ממנהגי
אבל את זרקור קראתי גם קראתי ואני אפילו זוכרת את פניהם של אותם תינוקות שנשבו בדף הקומיקס השבועי. אכן חינוכי להחריד- הגדרה מצויינת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
יש בסיפורת החרדית עיסוק בנושאים שהיו בבחינת טאבו, או שטואטאו מתחת לשטיח של "הכביסה שלנו נקייה".
כשאני בוחנת את ההבדלים (אני לא קוראת כמעט סיפורת חרדית, אבל מציצה) אני נדהמת מהשינוי. פעם כתבתי מחזה לציבור החרדי ולא מעט משפטים צונזרו מטעמים אידיאולוגיים, חינוכיים, דתיים ומה לא (למרות שהוא עבר הרבה סינונים אישיים) היום, אני מניחה, לא היו מוחקים לי כמעט כלום.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
מירב - לדעתי את מדברת על הספרים של חוה רוזנברג.
זו הנוסחה שלה (שהוכיחה את עצמה בזמן אמת במהלך הכתיבה, שכן כמו דיקנס בזמנו גם היא פירסמה את הספר כפרקים בהמשכים בעיתון, וקיבלה משוב מיידי). ועצם פתיחת נושא "הגיבורה לא מתקבלת לסמינר" או "הבן הפך להיות חילוני" היא בעיניי אומץ גדול של הכותבת ושל העורכת שפירסמה אותה.
|
|
|
מירב
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
על ספרי הילדים החרדיים
אמא שלי נהגה לומר שאו שהגיבורה לא מתקבלת לסמינר או שיש שם סיפור אימוץ מופרך, ותמיד יש איזה זוג חברות-הכי-טובות שהסתכסך. קראתי המוני כאלה בזמנו, וזה הוכיח את עצמו פעם אחר פעם.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
קראתי ספר אחד שלה לפני יותר מעשור ולא התגעגעתי אף פעם:-)
|
|
|
נעמי
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
חח ביקורת משעשעת עם הזרקור, נכון לגמרי... אני לא מצאתי שום דבר מרענן גם בספר הראשון שלה, יותר מידי חד-צדדי ורואה שחורות (תרתי משמע).
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
הבנתי מה הוא אמור לעשות.
אבל הוא לא עושה את זה, ולכן אין לו תהודה בסיכום הכללי, על אף ההבטחה.
|
|
|
שרון
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
הסיפור של שרה, איכשהו, אמור לשקף את הסיפורים של רוז ורבקה(אין לי מושג איך).
כי, כן הן מורדות במוסכמות בעולם שלהן,
אבל זה לא כ"כ מורכב כמו הסיפור של שרה. |
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
הי שרוני,
הסיפור של שרה אכן מעניין, אבל הוא לא ממש מפורט, וגם לא מאוד קשור לשאר העלילה. אז גם הוא מתפספס.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
גלית, "מסכימה להחריד" זה ביטוי יפה.
את "עקידת תמר" קראתי נורא מזמן ואהבתי. אולי עכשיו גם הוא היה מעצבן אותי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
היי הילה. כן, זה משהו כזה.
נוסחה שדי חוזרת על עצמה. בהתחלה היה מרענן, אחר כך כבר לא.
|
|
|
שרון
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
אני אמנם קראתי רק את הספר הזה
ואני לא באמת מבינה בעולם הדתי, אבל לי בעיקר
הציקה השבלוניות שבסיפור ובדמויות. גם היו כמה השקפות עולם שפחות התחברתי אליהן(אבל זה כבר סיפור אחר....). אני לא כ״כ אהבתי את הספר(למרות שהסיפור של שרה היה מעניין). |
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
מסכימה להחריד..(:
כשרק התחלתי עם רייגן מאוד נהנתי מהמציצנות, מהרומנים, מהאנטי קיצוניות ואפילו לחילונית הגמורה שבי נימאס! וזה כבר לא מסקרן והשבלונה ידועה מראש ....
|
|
|
הילה
(לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
היי נצחיה! כשאני קראתי את הספר הזה
הייתה לי תחושה של דז'ה וו, פשוט כל הספרים של נעמי רגן באותו הסגנון... שזה פשוט כבר מתחיל לשעמם!!
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
