ביקורת ספרותית על כמיהה לעדן מאת נעמי רגן
ספר בסדר

---

סיפור נוסף של נעמי רגן שמתיימר להציג את החברה החרדית בארה"ב, את הקהילה הסגורה של ויליאמסבורג, ואת המקום המועט והפוגע שיש בה לנשים.
נעמי רגן מציירת סיפור קליל אך די עלוב, דמויות די רדודות ואף לא כ"כ אמינות. עושה רושם שהמעבר של הגיבורה ממי שהיא וממה שהיא רוצה להיות למה שהיא עושה בפועל, תוך זמן קצר מאד, נעשה מתוך אילוץ של הסיפור ולא משדר אמינות או משהו שהוא אכן אפשרי או מציאותי.
הספר עובר בין שלש תקופות שונות אך עם קויי דמיון מסויימים בסיפורים שלהם: ההווה והגיבורה הצעירה בשנת 2007, מציץ מדי פעם לארועים שעברה קרובת משפחתה בשנת 1965, וסוקר בהרחבה את אחת מנשות המשפחה בדורות קודמים ומה שארע לה בשנת 1877.
ספר קליל וזורם בקריאה גם אם רדוד ולא משדר רצינות ודמויות בעלות נפח.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על כמיהה לעדן