ביקורת ספרותית על כמיהה לעדן מאת נעמי רגן
ספר מעולה

---

אם לא היית מכירה את נעמי רגן ואת ספריה הקודמים הייתי בטוחה שהכותבת היא בחורה דתיה לשעבר, שחזרה בשאלה, גילתה את העולם החילוני ומשאירה מאחור את העולם הדתי.
כמה התרסה, כמה בורות מתנפצת, כמה איסורים הופכים למותרים.
שקראתי לראשונה את ספרה "ואל אישך תשוקתך" חשבתי לחזור בתשובה...בפעם השנייה והשלישית ויתרתי על הרעיון...
קריאת הספר החזירה אותי לשנת הנישואים השנייה שלי שבה בעלי לשעבר התחרפן וחזר בתשובה והכל נהיה אסור, למזלי ניצלתי בזמן ונשארתי חילונית.
בזמנו לא היו התשובות לכל האיסורים שלו, היום לאחר קריאת הספר...חבל שאני לא יכולה לענות לו, הכל מותר, השאלה היא מסתכלים על הדברים, הדת היא דבר יפה גם לשנים, רק חבל שהגברים שמבינים אותה אחרת הופכים אותה לאסורה, לראות את האשה כנחותה, כשבי בשקט ותגדלי את הילדים מבלי להסתכל ימינה ושמאלה, לעבור מכלוב ההורים לכלוב של הבעל מבלי יכולת לבחור לבד ולהחליט בעצמך על חייך שלך.
שרה חוה, רוז ורבקה הנשים בספר החליטו שלא עוד, גם להן יש מה לומר, מה לשתף, בכתב ובעל פה וכל אחת ניסתה בדרכה שלה לפלס ולדרוש בעולם הדתי.
קל זה לא היה, שווה זה כן היה.
הדרת נשים לא בעולמנו, לא הדתי ולא החילוני, גם לנו יש זכויות וחובות, גם לנו יש מה לומר ולתרום.

» ביקורות נוספות של יפעתי
» ביקורות נוספות על כמיהה לעדן