ביקורת ספרותית על ערבסקות - ספריה לעם #323 מאת אנטון שמאס

---

הספר ערבסקות הוא ספר אינטלגנטי וכתוב כמו כישוף. הסיפור כתוב כמו ערבסקה, באופן מפותל, ציורי, שעושה מעגל שלם לפני שהוא חוזר בחזרה לנקודה ממנה יצא.

הספר מספר על משפחה פלשתינית מכפר ערבי בגליל, ומתאר במקביל את סיפורו של בן המשפחה, ילד שבגר שזיכרונותיו מורכבים מהסיפורים האישיים של משפחתו, ומיזכרונות קולקטיביים של העם הערבי מתחילת המאה העשרים.

כמו בספרים של ס.יזהר, עמוס עוז, מאיר שלו, גם כאן אין קול אחד דומיננטי, אלה קולותיהם של רבים מהאנשים המרכיבים את האוכלוסיה המזרח תיכונית המורכבת. ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינאים, כלואים בתוך עולמו כל אחד, ומונעים על ידי החלומות שנראים בלתי אפשריים.

לטעמי הספר מורכב בצורה יפהפיה, ומתאים למי שרוצה להרגיש ולהתענג על המורכבות הערפילית שלו.

» ביקורות נוספות של אורנה
» ביקורות נוספות על ערבסקות - ספריה לעם #323