האבוקדו שלא יבשיל נעשה ספר פולחן זמן קצר לאחר שיצא לאור ונותר דיוקן על זמני של אישה הנחושה לחיות את החיים במלואם.
ארנסט המינגוויי אמר למחברת, איילין דנדי: "אהבתי את הספר שלך. אהבתי את הדרך שבה הדמויות שלך מדברות כל אחת באופן שונה… הדמויות שלי תמיד נשמעות אותו הדבר כי אני אף פעם לא מקשיב."
גראצ'ו מרקס כתב לה במכתב: "הייתי חייב לספר למישהו כמה אהבתי את האבוקדו שלא יבשיל. הוא גרם לי לצחוק, לצרוח ולשאוג מצחוק."

סאלי ג'יי ג'ורס היא צעירה אמריקאית חדורת מטרה. אלה שנות החמישים, היא צעירה והיא בפריז. בשיער צבוע בוורוד, ולבושה בשמלות ערב בשעות היום, סאלי נודרת להפוך למקומית יותר מהמקומיות עצמן.
היא בונה תוכנית לשיפור עצמי שכוללת רומן עם גבר נשוי (שכמובן דועך כשהיא קולטת שהוא פנוי ורוצה להתחתן איתה), לילות במועדוני קברט וג'ז בחברת מגוון "אזרחי העולם", הסתבכות עם סוציופת מקסים ותפקיד קטן בסרט שממומן על ידי לוחם שוורים מפורסם.
אבל תוכנית חינוכית שכזאת לא באה בחינם. האם סאלי תיאלץ לשוב לחייה המשמימים בארצות הברית או שאולי תצליח לשמר את הקיום הפריזאי הסוער שלה?...

"לפני ברידג'ט ג'ונס, סאלי ג'יי ג'ורס, המתוקה והאינטימית באופן נטול מורא, חיפשה אהבה (בסגנון פריזאי) ב'האבוקדו שלא יבשיל' של הסופרת איליין דנדי. קריאה פרועה משנת 1958 חזרה סוף-סוף למדפים בארצות הברית." – O מגזין

"'האבוקדו שלא יבשיל' נפתח כשהגיבורה היפה וחסרת המזל – דמיינו שילוב של הראוותנות של הולי גולייטלי עם הידענות התמימה של הולדן קולפילד – משוטטת בפריז בבוקר אחד בספטמבר בשמלת ערב." – בוסטון גלוב

"קוקטייל שמפניה... עשיר, מרענן ומתעתע בטעמו הפשוט. קל להתאהב בסאלי ג'יי ג'ורס." האובזרבר

"הבחינה העדינה והמענגת ביותר של איך זה להיות בת עשרים, מאוהבת ובפריז." הסאנדי טיימס

איליין דנדי נולדה וגדלה בניו יורק. היא עבדה כשחקנית בפריז ובלונדון, שם פגשה את בעלה, מבקר התיאטרון המנוח, קנת טינן. האבוקדו שלא יבשיל הוא רומן אוטוביוגרפי בחלקו, המבוסס על השנה שבילתה בפריז. דנדי הלכה לעולמה באפריל 2008.