ביקורת ספרותית על סכין באפלה מאת דיק פראנסיס
ספר טוב

---

שמו של הספר במקור הוא "סוסי פרא", ולמרות שהספר משופע בסכינים, אפלה אין בו, אם כך מדוע לשנות את שמו ל"סכין באפלה"?

המספר הוא תומס ליון, במאי סרטים צעיר ובעל השראה לא מבוטלת. עבודתו בבימוי ניתנה לו בגלל שלוש סיבות שהחשובה בהן היתה: ילדותו ונעוריו עברו עליו באורוות של סבו. חלום חייו להיות ג'וקי נזנח בגלל היותו גבוה וכבד מדי.. וכך ניתן לו נסיון לביים סרט זניח בו כיכבו סוסים.
ולאור הצלחתו תומס ממשיך לביים.

הפעם מביים תומס סרט המבוסס על ספר ידוע, עם כוכב-על ידוע, הסרט מצולם במחוז ילדותו של תומס, ובין צילום לעריכה הוא מבקר את ולנטיין, מפרזל סוסים אותו הכיר בילדותו המשמש בשנים האחרונות ככתב מרוצים.
ולנטיין החולה במצב סופני מתעורר מתרדמתו, מתוודה על רצח ומבקש מתומס מחילה, הוא אינו מכיר אותו עוד ומדמה לפניו כומר.
ולנטיין מאבד את הכרתו לאחר וידויו. לאחר שובה של דורותיאה אחותו המטפלת בו תומס חוזר לעבודתו ומבקש מדורותאה שתקרא לו אם תזדקק לעזרתו.
מותו של ולנטיין מעורר מחול סכינים ואיומים שבמרכזו נמצא תומס ליון, המנסה להבין מדוע הוא משמש מטרה לתקיפות מילוליות ואחרות הקשורות לסרט אותו הוא מביים ולסיפור שהתרחש שש עשרה שנים לפני כן.

לבטיו של תומס כבמאי כיוצר אשליה כאומן הם שקסמו לי בעיקר בספר. יחסיו עם הממונים עליו מעוררים הזדהות, והתלהבותו מעוררת השראה.

יש דבר אחד המעיב על הספר כענן אפל (ואולי מכאן הגיעה האפלה לשמו..) תרגומו איום ונורא. ואני מוצאת את עצמי מתקנת במחשבתי את השפה הקלוקלת בה נכתב ומתרגזת בקולי קולות.
ובכל זאת דיק פרנסיס יוצא מנצח במרוץ נגד התרגום. כרגיל...

» ביקורות נוספות של טופי
» ביקורות נוספות על סכין באפלה