אני לא בטוח שהספרים של הספריה החדשה גרועים יותר בממוצע מספריה של כל הוצאה אחרת. וחלק נכבד מהספרים האהובים עלי הם מהוצאה זו (המצאת הבדידות, בעקבות הזמן האבוד, אלזה מורנטה, טולסטוי...........). הבחירות שלהם, לתרגום לפחות, יוצאות דופן, ולכן לעיתים קרובות נופלים עם ספרים שלהם, אבל בהחלט לא מספיק בשביל לשלול אותם קומפלט.

אבל על בכריכות האחוריות הנוראיות שלהם בהחלט ניתן ורצוי להתלונן. בליל ארוך הרבה יותר מידי של ציטוטים, סופרלטיבים משתפכים וספויילרים, שלמרבה האירוניה עדיין לא מאפשרים להבין על מה הספר.

גם אני כמו אפרתי חושב שהביקורת אמיצה וכנה, יש ספרים שלא מוצאים בהם ערך, ולגיטימי וחשוב לבקר גם אותם.

אפרתי תודה אכן יצאתי על הספר בכל העצבים, פשוט זמני יקר ואני לא אוהבת שמבזבזים אותו(: סתם... באמת שאני לא כזאת זועמת. ונצחיה, אף פעם לא הסתכלתי על ההוצאה כשקניתי ספר, נראה לי שזה זמן טוב להתחיל.

אני לא קראתי, אז אינני יכולה להגיד על הספר כלום. הביקורת מצאה חן בעיני בגלל הנוסח הבועט, כזה ששובר את הכלים, שלא מתחשב בדעות אחרות והמרדנות שלא מפחדת להגיד מה שבלבה. מכיוון שהכותבת היא קריינית רצינית ובעלת טעם טוב, ומכיוון שהביקורת הזאת איננה גחמה של מי שלא מבין, אלא ההיפך, לכן שיבחתי אותה.

באופן כללי אני משתדלת להימנע מספרי "הספריה החדשה". יש כמה דברים טובים, אבל בדרך כלל אני חושבת לעצמי "מה מנחם פרי חושב לעצמו?", ולא ממש מצליחה לענות.

אז לא שיכנעתי אותך נטעלי יקירתי, כנראה שעל טעם ועל ריח..אני לא אהבתי, הרגיש לי מסורבל נורא. אני אוהבת סדר, אוהבת תחביר (קיבלתי 100 בלשון, תודה), גם בספרות הלך לי לא רע. יש כאלה שהאי סדר הזה עושה להם את זה וכאלה שלא. נחיה בשלום כל אחד והטעם שלו בספרים..תודה שהזהרת אותי מעוד ספרים דומים(:

בעיני, הכתיבה שלו נפלאה. היא לא מאכילה בכפית וקרובה מאוד לשירה, לכן היא לא תמיד מתפענחת במלואה ומשאירה מקום לקורא פעיל. לא כל קריאה חייבת להתרחש בצמוד לטקסט ובתוך הטקסט כפשוטו - לעיתים הטקסט הוא רק טריגר לתהליך שמשלב דימיון ורגשות, וככזה הוא אף פעם לא יכול להישאר צמוד פרשנות מילולית. כמו כן, לא כל ספר טוב דורש עלילה כרונולוגית או "דמויות עומק" (ביטוי שנלמד בבגרות לספרות וזה אומר הכל על טיבו ומידת תוקפו) וישנם סגנונות כתיבה מגוונים, לאו דוקא על פי אמות המידה של תחביר תקני (על פי הבגרות בלשון). תחביר משובש או קטוע משקף תודעה מסויימת, דיאלקט וכו'. לפי הדברים שכתבת פה אפשר לזרוק לפח גם את "זכרון דברים"/ יעקב שבתאי, "דולי סיטי"/ אורלי קסטל-בלום, "הזר"/ קאמי ועוד רבים וטובים.
אגב, שלא יעלה מהדברים שכתבתי שאני לא מכבדת את דעתך ויכול מאוד להיות שיהיו קוראים אחרים שיסכימו איתה - אלא שהנימוקים שהעלית (כולל שימוש במילים כמו "ערבוב של שטויות", "אוסף של חרטות" והקביעה ש"הוא לא יודע לכתוב") הם נימוקים לא משכנעים, אותי לפחות.

הכתיבה שלו מזעזעת לא חושבת שאטרח אפילו לקרוא ספר אחר שלו. תודה על ההמלצות

להגיד על ארי דה לוקה שהוא לא יודע לכתוב ? אולי הספר שקראת לא לרוחך ו/או לא קולע לטעמך. אני ממליצה על בשם האם ועל הר אדוני שהוא המשובח שבהם. את נפליטני גם אני לא אהבתי ולא המשכתי לקרוא. על פי ספר אחד לא
תמיד אפשר לקבוע מידת כשרון כתיבה אצל סופר. בהצלחה :)