ביקורת ספרותית על טירת מאלוויל - מועדון קוראי מעריב # מאת רובר מרל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 ביוני, 2013
ע"י yaelhar


במרתף של טירה מהמאה ה - 14 נמצאת ב"יום הארוע" קבוצה מקרית של אנשים: בעל הטירה עמנואל שקנה אותה כחורבה, אחרי ששיחק בה כילד עם חבריו, שיפץ אותה וחי בה. שלושה מחבריו הקרובים, בחור צעיר שהוא מיודד איתו, סוכנת המשק שלו ובנה המגודל המפגר. וכך בחברה די מקרית מגיע סוף העולם, ואלה השורדים את קיצו האלים הם איכרים מדרום צרפת, על חוכמתם העממית ותרבותם הייחודית, ועל כתפיהם מונח עתיד האנושות.

למרות שתחילת הסיפור הוא תאור של השמדה אלימה של כמעט כל הציוויליזציה האנושית והתמודדות השורדים לאחריו, הספר הזה אינו יותר מדע בדיוני מ"רובינזון קרוזו", נניח. הוא קשה להגדרה אבל הייתי משייכת אותו למדעי המדינה - הוא עוסק בניתוח מעשה המדינאות, בברור סוגים אפשריים של מנהיגים וסוגים אפשריים של נתינים. אולי הייתי משווה אותו ל"נסיך" של מקיאוולי. מרל משווה מנהיג טבעי - כזה הצומח מתוך קהילתו, מקבל את הסכמתם למנהיגותו, משתף אותם בהחלטותיו ורגיש לצרכיהם, למנהיגים שואפי שררה, המתבססים על מרמה ורודנות. הוא בוחן סממנים שונים כמו סממנים דתיים או צבאיים ככאלה שמנהיגים דורשים באמצעותם צייתנות מנתיניהם, ובודק במקביל את התנהגות הנתינים. מסקנותיו מפוכחות ולא מעודדות, למרות ההומניות הרבה שהוא מבטא בכתיבתו.

ספרים לא מעטים (לדוגמה "הדרך" של מקארתי, "בית המחסה" של קרייס, "העמדה" של קינג) מתארים את נסיונות השורדים המעטים שנותרו אחרי אסון רבתי להתמודד עם תנאים קשים ועם העדר החוקים המסדירים התנהגות. כל הסופרים שקראתי מסכימים חד משמעית, שבמצב כזה חלק מהאנשים יפעלו להוציא לפועל את דחפיהם האלימים, שיהוו את הסכנה העיקרית שתרחף על ראשי השורדים לאחר שהעולם הושמד. הספר הזה מתאר את הסכנה הזאת באמצעות תאור המבנים הפוליטיים האירגוניים והדתיים שמכוננים השורדים. והתאור הזה כל כך שונה מתאור הסופרים האמריקאים שנראה כאילו מרל מצא דרך אחרת ורעננה להתמוד עם הסיפור. "אינני סבור כלל שכל קבוצה, זעירה כגדולה, מפיקה מתוכה תמיד את איש הסגולה שהיא זקוקה לו. נהפוך הוא יש רגעים בהיסטוריה המצטיינים בחלל-ריק נורא. המנהיג החיוני לא יצא מהשורה והכל נכשל ללא תקנה"

הישגתי את הספר בעקבות הביקורת המרתקת של משה דופר-צופי (תודה רבה! צדקת כשכתבת שהספר הזה מספק תובנות חדשות והוא בעל רבדים נוספים הנחשפים לאט לאט) הספר מרתק מאד ומחכים, הדמויות מאופיינות היטב, הסיפור קצבי והסוף נכון ולא חטוף. אני ממליצה עליו לחובבי המחשבה המדינית והמדינאות המעשית, וכמובן לאוהבים סיפור מרתק ודמויות שאפשר להזדהות איתן.

34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו! לא קראתי (עדיין?...) את אנדיורנס. הספר הזה כתוב נפלא ומתאר באופן שונה את סוף העולם האפשרי. הדגש שהוא שם על המנהיג - ומנהיגות בכלל מרתק .
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
yaelhar ביקורת משובחת ומחכימה, במיוחד הדיון המרתק בסוגית המנהיג בעת משבר. התרשמתי מאד מההושאה שעשית עם ספרים אחרים. גם הספר אנדיורנס המתאר את מסע ההחלצות של ימאים משוברת קרח שנתקעה ליד הקוטב הדרומי ראוי להכלל בקטגוריה זו - יש שם דיון מאלף לגבי מנהיג הקבוצה ותהליכי קבלת ההחלטות שלו. השתכנעתי לקרוא את הספר הזה. תודה!
טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
כוונתי ל"שם שרו מאוחר הציפורים המתוקות" ו"בכלות העשב".
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
טופי, לא התרשמתי שהתרגום פה נורא. בהתחשב בעובדה שהוא תורגם בשנות השמונים, והשפה עברה שינויים שונים בשנים שחלפו מאז, הוא בסדר גמור.
טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תרגומים נוראים...ספרים מוצלחים..אספר עליהם בבוא הזמן
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, טופי! את הספרים האלה קראתי מזמן ואני לא זוכרת הרבה מהם, גם לא את התרגומים...
טופי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ואולי נוסיף עוד שני ספרים? בכלות העשב מאת ג'ון כריסטופר. ו- שם שרו מאוחר הציפורים המתוקות מאת קייט וילהלם.
תרגומים איומים ונוראים, ובכל זאת שווים קריאה..
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה חני (דולמוש): עלית על הנוסחה. כל חברה מורכבת ממעמד היצרנים - אלה שגורמים לחברה להמשיך ומבטיחים מזון וחינוך (בערך) לכל - וממעמדות הניזונים ממנו. ההבדל הקטן אך המשמעותי מסיפור אפוקליפטי כזה הוא שיש לנו מערכת חוקים המסדירה את החיים, ואנחנו יודעים מה אפשר לעשות במקרה של עוול, ולא צריכים להשתמש בכוח (שאין לנו) כדי לכפות צדק.
חני (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אז אם נשווה רגע לימים שלנו השורדים - מעמד הביניים
הבוזזים - האליתות בעלי הממון
:)
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אפרתי! ובעניין שרידתם של "אנשי מלים" (תרבות או לא) אני לא חושבת כמוך, ורוב הסופרים שכתבו על זה לא חושבים כמוך. בספר הזה השורדים הם איכרים שיודעים לגדל ולטפל ולדאוג שלא יהיה רעב, או חיילים שיודעים לבזוז מה שהראשונים מגדלים.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
קראתי את הביקורת לפני כמה ימים וכיכבתי. והנה, מה זאת? אני רואה שכוכבי דעך בטרם עלה. אז יעל, הנה אני מככבת שוב. נו, כרגיל, מה נכביר מילים... ובעניין הערתך לגבי נחיצותך בעידן של הישרדות: דווקא בזמנים קשים איים של תרבות משגשגים יותר מאשר בעיתות של שפע. בגטו למדו תורה, למדו דברים אחרים, ציירו, העלו מחזות, ניגנו, גם הנפש צריכה את מזונה במיוחד כשהגוף רעב.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
חמדת, לדעתי הסיבה אחרת לגמרי. זוהי תוצאה של התייחסות אמריקאית לתרבות אינסטנט. רשימות רבי המכר בארצות הברית מושפעות מכוכבים דוגמת אופרה וינפרי והוצאה לאור דומה לחלוטין לניהול עסק כלכלי. באירופה המצב טוב יותר. אלא שלתרבות האמריקית יש כוח כלכלי שכובש את העולם, ע"ע ספרות, קולנוע וסדרות טלוויזיה, בעוד תרבות אירופית מופצת בעיקר באירופה.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה שין שין על האיחול(?) ולגבי ספרות לא אמריקאית: אני עובדת עם מישהו שחי בארה"ב. הוא קורא באמריקאית מה שנכתב בה, אבל מעדיף חד משמעית לקרוא תרגום לעברית של שאר השפות. לדבריו התרגומים לאנגלית גרועים הרבה יותר מהתרגומים לעברית, וזו כנראה תוצאה של התייחסות האמריקאים לשפות (ולתרבות) זרות להם.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש) יש המון ספרים וסרטים על מנהיגות שמי שיצליח לפצח אותה יזכה לפחות בנובל. מרל מצליח להגדיר אותה טוב יותר מכותבים מלומדים לעניות דעתי.
שין שין (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יעל, אני מקווה שדווקא כן תשרדי. נצטרך גם כמה אנשי מילים. את יודעת, לשחזר את סימניה על גבי נייר. (או אולי קלף? או אבן?)
נב כמה כיף לקרוא מדי פעם ספרות לא אמריקאית. האמריקאים צריכים לנסות את זה גם מדי פעם...
חני (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת נפלאה זכור לי שתי פעמים בהם נדרשתי להציל מצב מסוים
באחד מהם קפאתי לגמרי
בשני לא האמנתי על עצמי שהיו לי כאלה כוחות על..
הנושא אכן מרתק ביותר,משום מה כשאני חושבת על מנהיגות עולים לי הספר של ג'וליאני "מנהיגות" והסרט הישן הנחשול...
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, dushka ! הספר מרתק, במיוחד כי נקודת המבט היא צרפתית ולא אמריקאית, כהרגלנו. ולגבי השרידה - אני מקווה שבארוע כזה אני לא אשרוד. יש "אדם לכל עת" וזו אינה עיתם של אנשי מילים.
dushka (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נשמע מרתק (אם כי בתרחישים שלי אני לא מהשורדים)
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו! את תופתעי. אם ייקרה לך הספר הזה - הוא די נדיר, יצא לאור ב 1983 כדאי לך לנסות.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא! אני יודעת שהנסיך הוא ספר עיון (קראתי אותו ואפילו כתבתי עליו) ההשוואה אליו היא בגלל התוכן של הרומן הזה, לא בגלל הסוגה.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, סוריקטה! יכניס תוכן אחר. בסיפור מדובר בחקלאים ותושבי עיירות זעירות מדרום צרפת. קשה למצוא כאלה אצלינו במעלית או בחדר המתנה מאוכלס, אבל אנשים זה אנשים.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, iki1221 ! מקווה שתמצא אותו. הוא כתוב טוב ומעלה דילמות רבות על השולחן.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, רץ!
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
לא סוג הספרים שאני קוראת ובכל זאת הצלחת לסקרן אותי.
עולם (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יופי של ביקורת. "הנסיך" הוא ספר עיוני ולא רומן, כך שזו אופרה אחרת. אני זוכר אותו בזכות שאלת מליון הדולאר של מדעי המדינה שהוא דן בה שם: מה עדיף למנהיג, שיאהבו אותו או שיפחדו מפניו. והתשובה הגיונית מאד: אם אפשר, רצוי גם וגם. אבל אם אי אפשר גם וגם, עדיף לו למנהיג שיפחדו מפניו מאשר שיאהבו אותו, שכן הפחד רגש יציב יותר מהאהבה. האמנם?
סוריקטה (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נשמע מעניין מאד ואולי אפילו יכניס יותר תוכן לתרחישים שרצים לי בראש כשאני נמצאת במעלית או בחדר המתנה מאוכלס.
איקי טרבולסקי (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
נשמע ספר ממש לטעמי אני מקווה שאוכל למצוא אותו בספריה.
תודה על ההמלצה שובת הלב.
רץ (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת טובה ומעניינת





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ