ביקורת ספרותית על לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים? - עמודים לספרות עברית # מאת עוזי וייל
ספר טוב

---

שי הוא תושב חוזר, עשר שנים מחייו הוא העביר בארה"ב. יום אחד לאחר תשע שנות עבודה בחווה בקנזס מעסיקו מוכר את העסק ואומר לו ללכת. עם עשרים אלף הדולר שחסך הוא מגיע לניו יורק, מוצא עבודה חדשה ובאחד מביקוריו בבתי הקפה הוא פוגש את נטאשה. אש האהבה ניצתת בהם והם עוברים לגור יחד. החיים נראים לו ורודים יותר מתמיד, אך יום אחד הוא מוצא אותה בביתם ללא רוח חיים. רוחה לא עוזבת אותו והוא מחליט למצוא את האדם שאחראי לכך. הוא מגיע למסקנה שהוא נמצא בארץ והוגה בתכנית חיסול יומרנית. קבלו רמז, כמו שעשה אל פאצ'ינו "בסנדק".

זה סיפור מתח לא רגיל, הוא מתנהל על מי מנוחות, יש בו אהבה, חיפוש עצמי, תוסיפו לכך גם פרקים קצרים וקולחים ותקבלו סיפור מתח שונה מן המקובל, אבל צריך לומר שהוא עומד בקריטריון של ספר מתח טוב מבחינתי ,כי רק בסופו אנו מגלים מה עלה בגורלם של הדמויות.

אני לא מרבה לקרוא ספרי מתח, אולי הגיע הזמן. הספר הזה עשה לי בהחלט חשק.

» ביקורות נוספות של חובב ספרות
» ביקורות נוספות על לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים? - עמודים לספרות עברית #