ביקורת ספרותית על אם החיטה - חורים במסך וירטואלי מאת מיקי בן-כנען
ספר מעולה

---

הומור , אירוניה, התבוננות ניפלאה עלינו הישראלים וקצת על העולם.
כבר במבוא אני אומר , איני שותף לכל דעותיה אבל היכולת המופלאה של מיקי בן כנען להציג את המוזר, המצחיק ואפילו הכואב בחיינו בדרך אירונית , קלילה ומעוררת מחשבה פשוט מקסים.
הסיפור ( בלי לפגוע בקריאה ), רווקה בגיל חמישים, מזמינה מסוק זעיר כדי לטוס להנאתה. תוך כדי כך היא מגלה שיטה להצמחה מהירה של גידולים חקלאיים.
הסיפור בנוסח דני דין למבוגרים, עוזר לנו יחד עם הכותבת ל"המריא" למחוזות שונים.
והאירוניה עובדת נפלא.
נביא כמה דוגמאות:
ע 127- מובאת תובנה ניפלאה:" הרוע הוא חוסר יכולת של אדם לחוש אמפתיה כלפי זולתו" יש לזה המשך שכדאי לקרוא.
ע 129 - "הצדק כידוע הוא מכשיר פוליטי".
לא הכל רק אמירות רציניות, יש הרבה הומור כמו בע 163 - " הם רואים אופרה חקלאית " קוולריה רוסטיקנה". (אפשר לחשוב כי מדובר בטקס ביכורים בקיבוץ).

או ע 169-170 מתאר סצינה מצחיקה של גירוש נמר במצפה רמון בשיטה מוזרה בדווית. הנמר המגורש מוצא פורקן בחבילת "טמס" של הגיבורה ולועס את כולה. ואז אחד הבדווים אומר: "צרבת לא תהיה לו הרבה זמן".." אימא שלי משתמשת בו כל הזמן".
יש עוד המון סיטואציות, וארועים כתובים יפה שלאחר קריאתם מבינים כי יש בהם גם מסר.
לבסוף כמה הירהורים על המסר של הספר.
המסוק הוא בעצם אמצעי של הגיבורה ושלנו ל"המריא" ולהתבונן על מצבנו והעולם מלמעלה. לקבל תמונה כוללת סינאופטית.
לפעמים זאת בריחה ממצב מסויים.
ולפעמים זה אמצעי לצאת לדרך חדשה.
אני חושב כי הרבה אנשים היו רוצים "מסוק" כזה.
צריך רק לזכור כי גם בעלילה , הגיבורה בונה את המסוק בעצמה.
שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אם החיטה - חורים במסך וירטואלי