אני אתחיל מהסוף - מאוד נהניתי מהספר ואני ממליץ עליו בחום. עכשיו כשאמרתי את זה אני יכול לציין את הבעייתיות בספר ואתחיל בזה שהחולשה העיקרית שלו היא ה-buildup (אשמח לשמוע איך מתרגמים לעברית) המופרך שנבנה סביבו, לפחות בראש שלי. קראתי קודם את הקרקס הגדול של הרעיונות ומאוד אהבתי. שמחתי לשמוע שיש ספר קודם לו שטרם קראתי וראיתי איזה ביקורות מעולות יש לו. להשיג את הספר לא קל למרות שהוא יצא בהוצאה חדשה על ידי הסופרת (וזו גם הגרסה שהשגתי בסוף, הוצאת "קרקס"). בכל מקרה, לקח חצי שנה והנה הספר. אין ספק שהציפיות בשמיים.
אז למי שקרא את הקרקס התחושה תהיה דומה - גם הספר הזה מופרע במובן הטוב של המילה. מצד אחד אין גבול לדמיון, אבל מצד שני תמיד יש תחושה שמי יגיד שלא כך בדיוק קראו הדברים. גם פה השפה היא אחד הדברים שבו מלהטטת הסופרת וההנאה רק גדלה.
מצד שני, אחרי הקריאה של הספר הראשון יש גם מעט אכזבה. החלק הראשון של הספר קצת איטי והכתיבה עדיין לא ממריאה. מצד אחד רעננות אבל מצד שני, מעט בוסר. החלק השני של הספר הרבה יותר טוב אבל עד שמגיעים לחלק השני, אופס, כבר נגמר. זה לדעתי החיסרון העיקרי של הספר - הוא נגמר בפתאומיות והוא קצר מדי. בסוף הספר יש לא מעט איורים שאולי מוסיפים להנאת הקורא, אבל בהדפסה שלי לא מספיק ברורים (או שהראייה שלי כבר לא משהו), אז רק מעט מהם היו בעלי משמעות. התחושה שלי היא שאת הסוף אפשר היה להרחיב לא מעט וגם להעמיק ולכתוב סוף יותר מוצלח. אין ספק שלספר ביכורים זה הישג מרשים, אבל זה רחוק מלהיות ספר מושלם כפי שכותבים עליו. ועדיין, כפי שהתחלתי, מאוד נהניתי ואני ממליץ בחום, ארבעה כוכבים מתוך חמישה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
