ביקורת ספרותית על בוגד משלנו מאת ג'ון לה-קארה
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 4 במאי, 2013
ע"י רונדו


דמיינו לעצמכם חדר חקירות במרתפי הק.ג.ב: מצידו האחד של השולחן קשור לכיסאו ג'ורג' סמיילי העייף (*), מצידו השני יושב לו בפרצוף מיואש קארלה, הנמסיס של סמיילי, שכל הטריקים ושיטות העינוי שלו לא הצליחו לשבור את הבריטי העקשן... ואז בעיניו של קארלה עולה זיק של חיוך והוא מחליט להקריא לסמיילי את ספרו האחרון של לה-קארה: "בוגד משלנו"... כעבור שעתיים סמיילי כבר שבור, הרוס ושופך באוזני קארלה את כל הידוע לו על הביון המערבי כשהוא מתחנן שיפסיקו להקריא לו את הספר המשעמם הזה.

במידה רבה ג'ון לה-קארה מזכיר לי את בוב דילן. שניהם, כל אחד בתחומו, יצרו יצירות מופת וקבעו סטנדרטים חדשים בשנות השישים והשבעים ומאז ממשיכים להוציא יצירות חדשות ללא הפסק. רק כמו שבוב דילן לא מצליח באלבומים שהוציא בעשורים האחרונים להתקרב לאיכויות של Blond on Blond או Blood on the Tracks כך גם הספרים שכתב ג'ון לה-קארה בשלושים השנים האחרונות רחוקים כרחוק שמיים מארץ מהאיכויות של טרילוגיית "סמיילי – קארלה" או "המרגל שחזר מן הכפור".

"בוגד משלנו", ממש כמו "הגנן המסור" (לא קראתי, ראיתי את הסרט), מנסה לרכב על נושא עכשווי בוער (במקרה הזה ארגוני הפשע ממזרח אירופה) רק שזה נעשה באופן כל כך טרחני ומגושם שאתה פשוט מתגעגע לכמה מרגלים באיזושהי מלחמה-קרה טובה.
ג'ון לה-קארה ידע פעם לבנות דמויות מעניינות ועמוקות שאיתן הקורא חש הזדהות (גם כשזה היה גוץ שמנמן וממושקף בשם ג'ורג' סמיילי) וידע לפתח עלילות מתוחכמות ומרובות רבדים... מה נשאר מזה בספר הזה? כלום! העלילה פשטנית, משעממת ורווית חורים והדמויות, המגויסות לנושא ה"חשוב", משורטטות בקווים גסים בשחור-לבן ואינן מעוררות שום סימפטיה, כך שבאמת לא היה אכפת לי מה יקרה לזוג היאפים הדביקים (גיבורי הספר) או למשפחת המאפיונרים המוזרה והספר ננטש כ-100 ע' לפני סופו.

לסיכום: ספר המיועד למי שאוהב לקרוא תיאורים ארוכים של משחקי טניס או לחוקרי שב"כ המעוניינים לפתח שיטת חקירה חדשה שעיקרה להקריא את הספר הזה לנחקרים...
________
* סמיילי וקארלה הם גיבורי הטרילוגיה הקרויה על שמם, הכוללת את הספרים:
Tinker, Tailor, Soldier, Spy - החפרפרת
The Honourable Schoolboy - התלמיד המכובד
Smiley's People - כל אנשי סמיילי
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dushka (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נכון מאוד. אני כבר לא טורחת לנסות. אמנם ההתחלות מבטיחות (ולה- קארה הוא אלוף בהתחלות) אבל לא הצלחתי להגיע אפילו לאמצעו של ספר מהחדשים. לה- קארה כנראה לא יכול בלי המלחמה הקרה (ויש גם את 'בית רוסיה' ו'מרגל מושלם' שאהבתי מאותה התקופה)
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מסכימה איתך באופן כללי על הקריירה של לה קארה אחרי ההצלחה הגדולה. אבל אהבתי מאד את "שיר המסיון"
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפשר לומר שלה-קארה רחוק מרמתו בשנות השבעים (נניח) כרחוק מזרח ממערב...
נוריקוסאן (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נכון. הגדרת ממש טוב את הבעיה עם הספרים האחרונים שלו.
tuvia (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
וואי רונדו, קניתי את הספר, ועכשו סגרת לי אופציה. אז מה למכור אותו?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ