ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באפריל, 2013
ע"י איור וודה
ע"י איור וודה
עשיתי דרך קשה וארוכה עד שחזרתי ומצאתי את המחווה האינטימית כלפי אלוהים: לעמוד בערב ליד החלון ולאמר: תודה לך , אלוהים. בתוכי שוררים שקט ושלווה. הדרך הייתה קשה וארוכה. עכשיו הכול נראה פשוט ומובן מאליו. משפט אחד רודף אותי כבר שבועות: אדם צריך את האומץ לאמר שהוא מאמין. לבטא את שם אלוהים.
– השמיים שבתוכי, אתי הילסום
אתי הילסום - אשה מדהימה שכתבה יומן בזמן השואה, לא רחוק האמת ממעונה של אנה פראנק, אנשים לא יכלו להכיל ולקבל את האור והחמלה שיצאה ממנה אז, רק לאחרונה יצא ספרה "השמים בתוכי" , בואו נגיד אחד במסמכים הכי מוארים שיצאו במאה שעברה ועוד בשואה . הנה משהו משם....
"אלוהים, מה גדולה המצוקה הרוחנית של ברואיך בעולם הזה. אני מודה לך שאתה שולח אליי כל כך הרבה אנשים שמצוקתם הרוחנית גדולה. הם מדברים אתי בנחת ובתום לב, ופתאום פורצת ונחשפת המצוקה. פתאום יושב לפניי ייצור נואש שאינו יודע איך לחיות. ואז מתחילים קשיי שלי. לא די להכריז על קיומך, אלוהים, ולנסות למצוא אותך בלבו של הזולת. עליי לפנות את הדרך בתוכו המוליכה אליך, אלוהים, ולשם כך עליי להכיר היטב את נפש האדם. "
"יום ששי, 7 וחצי בערב. אחר הצהריים עיינו גלסנר ואני בציורים יפניים. ופתאום ידעתי: כך אני רוצה לכתוב. לתת מרחב למילים. אני שונאת ריבוי מילים. הייתי רוצה לכתוב מילים שהן חלק מאיזו שתיקה גדולה. ולא מילים שכל מטרתן להחריש את השתיקה ולנפץ אותה. המילים צריכות להדגיש את השתיקה, כמו בציור היפני, שמצויר בו ענף פורח בפינה התחתונה. כמה משיכות מכחול מעודנות - אבל דיוק בקטן שבפרטים - ומסביבן החלל הרחב, לא חלל ריק אלא חלל מלא השראה."
תודה לך אתי, השראה גדולה את בשביל הרבה חברים ודרכם גםבשבילי
בקרוב אגיע לספר שוב (בטח מצאתי בספריה...) ויותר עמוק
היום יומהשואה וחברים משתפים בפייסבוק...
"נוגע ומפעים באנושי, שבתוך ולמרות השואה. האנושי-האלוהי... או אולי - האלוהי שבאנושי....
רוח האדם בתוך רוע שבעולם שבור." כתבה מישהי בדה מרקר קפה ועוד כתבה: "(עמ' 106)..."ואם אלוהים לא יעזור לי להמשיך הלאה, אעזור לו אני."...דיבור זה מתכתב עם ..."בגיל חמש הכירה אנה את מלוא תכלית ההויה, ידעה את משמעותה של אהבה והיתה ידידה ועוזרת אישית של מר אל."... (מר אל, כאן אנה)"
והועלתה גם הצגה: http://vimeo.com/8785386
טוב מספיק לעכשיו
להת'
קורא אחד אהב את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
איור וודה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה על התגובות
אוהבת אתכם יקרים!
מי זאת המחלקה? סליחה על בורות!!! בטיטומי כי רב דווקא מתחשק לי לעות לכול אחד מכם בניפרד אבל אחסוך זאת מכם להשתמע |
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מי צוחק? התופעה הזאת מרתיחה.
במיוחד כשמדובר באישה בוגרת ובעלת יומרות אלק רוחניות.
|
|
|
Mr. Vertigo
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
היא לא פונקציה בכדי לעבור לטיפול המחלקה
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
צודק בן לא יפה
מה שנכון מוסרית לעשות זה להעביר את הפרטים לעמותה למלחמה בטמטום שילחמו בה קצת.
|
|
|
Mr. Vertigo
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
שין שין וגלית...
זה לא לזכותכן לצחוק על נשים מאותגרות.
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
שין שין
גם לך הגיע עד פה מה?
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
הספר הזה יצא לאור כבר לפני שנים.
את מוזמנת לכתוב ביקורת ולא גיבוב של ציטוטים והמידע המעניין שחברים משתפים בפייסבוק.
נב כדאי לך אולי ללמוד גם על שימוש בסימני פיסוק. מאוד שימושי כשכותבים. |
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
