הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 באפריל, 2013
ע"י tuvia
ע"י tuvia
לא ביקרתי בברלין, ובכלל גרמניה לא ממש מושכת אותי, אולי זה בגלל המשקל ההיסטורי שאחוש בו כשאחצה את הגבול?
מצד שני, דוקא ברלין נחשבת לעיר שלנאצים היה קשה לחדור אליה, וכל זמן המלחמה היתה בה מין אופוזיציה ״ אדומה״ לשלטון
הנאצי.
על פי טיעון של מורהאוז, המפלגה הנאצית קבלה בברלין את האחוז הנמוך ביותר של ההצבעה יחסית לערים האחרות.
אין ספק, זהו ספר היסטורי מהמעלה הראשונה וזאת מכמה מובנים: תחקיר מעמיק, תובנות עמוקות, התייחסות מיוחדת במינה
במובנים שונים, מספרי ההיסטוריה הקונווציאליים.
ואכן, שלא כמו רובם , מורהאוז כותב את הספר הזה מבלי ללכת בקו כנולוגי לינארי, אלא מטפל בנושא אחר נושא, במנותק
מהכרונולוגיה , ועל כן יש מן הרגשה של תזזיות בספר הזה אשר מוסיפה לו חן מיוחד, שחסר בדרך כלל בספרי היסטוריה.
בספר הזה, הנושאים רודפים ובאים אחד אחר השני, ומורהאוז מטפל בהם לעומק, בחנניות ובצורה מעוררת כבוד.
אבל בכל זאת יש לי בעיה , אולי אישית עם הספר, והיא נובעת ממידת הרחמים שמובעת בו כלפי הגרמנים,
כאילו, ״ היי חברה, זה לא היה באשמתם״, הרי הם לא רצו את המלחמה הזאת, הלא כן?
וכך, בכל פרק מפרקיו, יש בי תחושה עמומה של סימפטיה שלא ממש עמדתי על פישרה.
למה לעזאזל מורהאוז מגלה תחושות של השתתפות בצער, מן עצב שכזה, ממש לא היה מגיע לגרמנים מה שעשו להם.
אבל אז אני חש מן תחושה של מרד, שעולה בתוכי, ואני אומר לאדון מורהאוז, אדוני, כל פצצה בריטית, או אמריקנית שנפלה על
הגרמנים זה תשלום על מה שהם עשו וגרמו לעמים האחרים, ואם זה לא ברור לך, לך תבקר במחנות, בשדות הקטל, ואז תחזור
ותגיד לי, שלא הגיע להם!
טוביה
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
כזה רציני
אתה,היום אנחנו פה ומחר נתפזר לחלקקים קטנים של מולקולות ואטומים..אין מצב שאני לא אקנה מוצר רק בגלל ממשלות נלוזות..מסכנים האנשים הקטנים שטורחים להוציא את המוצר,הם בטח לא אשמים שהממשלה שוטפת להם את הראש בסבון במקום במים נקיים.
לא מלגלגת איש איש באמונתו יחיה. |
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה דולמוש על הלייק ועל הדברים שהבאת פה.
את צודקת.
הדור הצעיר מתקשה לעכל את מעשי הדור הקודם, ועל כן הם עושים כדי לכפר על מעשי האבות. דרך אגב את זוכרת מה כתוב בתנ״ך״ אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה״ זה מה שקורה במציאות. העינין שלי בספור הזה הוא עמוק יותר ממה שניראה. ויש לי בעיה בכל הקשור לשואה עם כל מדינות מזרח אירופה. זה מתחיל בפולין, אוקראינה, מדינות הבלטיות, וכו׳ אני לא נוסע לשם, לא קונה מוצרים שלהם, בשבילי הם לא קיימים. זה הירח בשבילי. אפשר לצחוק, ללגלג, עלי וכו׳ לא שם ז.ן, טוביה |
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
טוביה
הדף אף פעם לא יהיה נקי בשביל הגרמנים ,והם אף פעם לא יוכלו להתחיל שום דף חלק,אף פעם..
אך אני חייבת לציין שפגשתי במשך חיי די הרבה גרמנים והרגשות אשמה שרובצות על גבם היו כל כך כבדות שהם מתביישים ויתבישו עד סוף ימיי חייהם..אך הם באים להתנדב בקיבוצים,עושים עבודה מדהימה בבתי חולים עם מוגבלים ונכים..מתנדבים בארץ בכל דבר כדי לנקות את עצמם מהדם שנדבק..אני מבינה את הזעם ובאמת לא נשכח אך צריך לראות גם את הצד השני..וכמובן אהבתי את הביקורת |
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מתוקה, תודה על ההתחשבות ברגשותי, אבל באמת לא פגעת בהם.
אני מכיר ויודע את המצב מפני שלמעלה מעשרים שנים אנחנו בהתדיינות משפטית עם הממשלה הגרמנית.
בתחילה זה היה פיצוי עבור המפעל המשפחתי ( של אשתי, לא שלי), לאחר שזה הסתיים זה עבר להתדיינות משפטית על הבית ועל הרכוש שהיה בתוכו. הגרמנים מאוד קשים בנושא הזה כי בכל המוזיאונים בגרמניה יש רכוש שנלקח ממשפחות יהודיות שגורשו להשמדה. כמו שכתבתי ב׳ דיסילדורף 70% מאוצרות האומנות שייכות למשפחות יהודיות. הם יודעים את זה ומפחדים מתקדים, שאז כל המוזאונים יתרוקנו . העניין החשוב ביותר זה לדעתי להוציא את המידע הזה למדיה כדי ליצור לחץ ציבורי על הראשויות. זה לוקח הרבה זמן ועצבים, אבל בסוף ננצח! טוביה. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת!
אני מסכימה איתך ומעולם לא ביקרתי בגרמניה אפילו שבעלי גדל שם. לעומת זאת
אבי, שהוא ניצול שואה יליד ליטא, היה שם כמה פעמים ועדיין נהנה מהסדר המופתי. |
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
טוביה, לא התכוונתי לפגוע ברגשותייך
כפי שכתבתי, כל ביקור בגרמניה כרוך ברגשות מעורבים, גם למי שאין לו משפחה שנפגעה באופן ישיר מהגרמנים. היה לי דווקא מאוד קשה להלך ברחובות מינכן כשאני חושבת כל הזמן - מה היה כאן לפני שישים שנה??? כשביקרנו בדכאו רציתי לעלות על מטוס ישיר חזרה לארץ. אבל כפי שציינתי, אנחנו באופן אישי חווינו בכל פינה הכאה על חטא מצד הדור החדש וכל מי ששמע שאנחנו ישראלים פשוט יצא מגידרו כדי להאיר לנו פנים. כמובן שלעולם לא יהא בכך פיצויי על הזוועות שעמנו עבר שם ועל כולנו חלה חובה לזכור זאת לנצח. שבת שלום.
|
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
היי מתוקה,
ראשית, תודה על הלייק.
בקשר למשקעים הלא כל כך נעימים שיש לי, ובעיקר בכל הנוגע לאותה תרבות גבוהה, כמו לדוגמה, המוזיאונים המדהימים שישנם בגרמניה ואוצרות התרבות שהם מחזיקים, אני בטוח שהיית חושבת ואו נהנית הרבה פחות לו היתה עוברת במחשבתך, האם הציור הזה נשדד מיהודים? ולמה הוא לא הוחזר למשפחה? למשפחת אשתי היה בית מדהים, כמעט אחוזה בברלין. כל שכיות החמדה שהיו בבית נמכרו במחיר מיוחד למוזיאונים ואספנים. היו להם שתי תמונות של אברהם מניון שנחשב מראשי הציירים שציירו טבע מת במאה ה-17. שני הציורים נמצאים כיום במוזאון של דיסילדורף. לפני חודש מומחית לאומנות מטעם המשפחה העריכה את שוויה של התמונה הגדולה ב3,5 מיליון יורו. המוזאון מסכים לשלם 150 אלף. וככה, שיסכים אחוזים מן העבודות שנמצאות במוזיאון של דיסילדורף הן רכוש שדוד של משפחות יהודיות, מגרמניה, צרפת, הולנד ובלגיה. הם מחזיקים ברכוש ולא רוצים להחזיר אותו. אז איך אני אישית יכול לבקר במוזיאון של ברלין , תוך ידיעה שרוב אוצרותיו הם רכוש יהודי שדוד ועוד להנות מזה? שבת שלום, טוביה |
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
מצטרפת לרגשותייך כלפי הגרמנים
יחד עם זאת, לא נעים להגיד, אבל מינכן, בה ביקרנו במסגרת עבודתו של בעלי, הייתה לאחד מהמקומות בהם הכי נהנתי בחיי. העיר יפיפייה, נקיייה ומטוקטקת כמו שרק הגרמנים יודעים - רכבת תחתית שמגיע לכל פינה בעיר בקלות ובנוחות, בתי מלון מדוגמים ומעל לכל - תרבות. שלל המוזאונים בעיר היו פשוט חוויה בפני עצמה.במשך 5 ימים בילתי מבוקר עד ערב במוזאונים עוצרי נשימה ויכלתי להמשיך עוד ימים רבים. הגרמנים אדיבים ומסבירי פנים וב-99% מהמקרים כשהם שומעים שאתה מישראל ויהודי, הם יוצאים מגדרם שתרגיש בבית, ובכלל האווירה של הכאה על חטא מצד הדור החדש על מעשיו של קודמו - מאוד מורגשת בעיר. יחד עם זאת, אני לא יכולה שלא לומר שלא חלפו במוחי מחשבות קשות, עת חלף לידי ברחוב אדם מבוגר - מה היה חלקו במלחמה? אולי היה נאצי? מה אני עושה פה בכלל על האדמה שספגה את דם שישה מיליון מעמי? זוהי סוגיה מורכבת וכל אחד מוצא לעצמו את העמדה איתה הוא מרגיש בנוח.
|
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
ראשית, תודה רבה לכל המלייקים והמלייקות. ותודה גם לכל המשתתפים ששולחים את ביקורתם על הביקורת.
בקשר לנימה שבה כתב מורהאוז , קשה לי, ולו רק בגלל שאני יהודי וצאצא של עם רדוף שהושמד
על לא עוול בכפו לקבל את מידת הרחמים של הסופר כלפי נושאי סיפרו. לדעתי הוא יכול היה להפריד בין תחושותיו לבין הכתיבה, מה גם שככל שישאר כמתבונן מהצד, כתיבתו היתה שואפת לשלימות אקדמית. אין לי וכוח על תוכן דבריו מפני שלדעתי הוא בנה אותם על בסיס חזק של ראיות, אבל כמו שכתבתי יש בהם נימה מתחסדת וזה לא אהבתי. טוביה |
|
|
aceventura
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מצוינת.
ישנה אמפתיה של המחבר כלפי תושבי ברלין אבל האם הייתה יכולה להיות דרך אחרת? הוא מביא את הספר מנקודת מבטם של הברלינאים והגרמנים ולכן לא יכלנו לקבל נימה אחרת לסיפור. לא בקשתי ביקורת כלפי ההפצצות אלא את תגובות התושבים עצמם וזה דבר שהוא לגיטימי.
המלחמה הייתה אכזרית והיא אכן הייתה אכזרית לעמים ולארצות אחרות הרבה יותר מאשר לגרמנים. ולמרות הכל, בידיעה שלקחנו לקרוא את הספר הזה אז היה צפוי שזה מה שנקבל. בכל אופן, ביקורת מצוינת. |
|
|
בן אסתר
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
מצטרף לאנקה ומציע לא להסס גם נמוך יותר.
ואת מר מורהאוז אפשר להפנות לספר: אנשים רגילים.
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תן להם בשיניים טוביה ;) יפה כתבת.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
