האם עשרה צדיקים בסדום הם סיבה טובה לחוס על סדום? באותה המידה ניתן לשאול שאלה זו על ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה. בין כל תושביה האדישים, בין אלו שנהנו ממחיר המלחמה, בין אלו ששגשגו וצמחו ממנה, בין המעריצים הפנאטים של היטלר היו גם כמה אמיצים שהתנגדו התנגדות שקטה או התנגדות אקטיבית, היו גם כאלה שסייעו לקורבנות המשטר הנאצי, היו שהסתכנו במחיר חייהם אבל הם היו מתי מעט, האם עבור אותם מתי מעט ראוי שנחוש חמלה על חלק מתושביה?

הספר חיים ומוות בבירתו של היטלר מתאר את החיים בזמן המלחמה בברלין, כיצד הם השפיעו על חיי היום יום של התושבים? מה היו תגובותיהם למהלכי המלחמה? עד כמה היו אדישים? עד כמה נלהבים? עד כמה הסכימו עם הצעדים שנקט המשטר? עד כמה הביעו את דעתם?

הספר מחולק לפרקים וכל פרק עוסק בנושא אחר בנוגע לחיים בצל המלחמה, החיים תחת ההפצצות והאפלה, קיצוב המזון, עובדי הכפייה בעיר, גורלם של יהודי ברלין ועוד
קשה היה לחוש חמלה או אמפטיה כלפי רוב הקשיים שתוארו בספר. באחד הפרקים מתואר, כיצד התמודדו תושבי ברלין עם אחד החורפים הקשים ביותר שידעו, כיצד סבלו מהקור וכו'. כשקראתי את התיאורים על הקשיים שלהם חשבתי לעצמי, באותו הזמן שהם סובלים מהקור עדיין יש ברשותם מעילים שרבים מהם נבזזו מיהודים, עדיין יש ברשותם החירות ומשפחתם לצידם וביתם ואילו בעולם מקביל לחלוטין עומדים היהודים באותו החורף שרק כותנת דקה לגופם, מושפלים, עומדים שעות במסדרים במחנה, עובדים בשארית כוחם בחורף הקר ההוא תחת נוגשיהם. לא, לא חשתי שום חמלה על הברלינאים.

בנוסף היה מוזר לקרוא כיצד באמת מתקיים עולם הזוי של ערכי מוסר כפולים, כאשר בצד אחד של רחבי הרייך נרצחים המוני בני אדם חפים מפשע ואילו בבירת הרייך פועלת המשטרה כרגיל על מנת לפענח מקרי רצח ולהעניש את הרוצחים. הקורבנות של מקרי רצח אלו חשובים, דמם אינו הפקר מאחר והם אריים. בעולם מעוות זה יש חיים חשובים שראויים להגנה והוקרה גם בזמן קשיי המלחמה ויש חיים אחרים שראויים לבוז ולהשמדה וכול זה נראה הוגן, מוסרי ונורמלי בהגיון המעוות של תושבי הרייך.

הכותב נסמך בכתיבתו על עדויות רבות של אלו שחיו באותם ימים בעיקר דרך יומנים וכתבים שהותירו. הספר מתאר באמת עולם הזוי שבו יש שני יקומים מקבילים שבהם חיי אנשים מסוג מסוים יקרי ערך בעוד ביקום המקביל מתרחשים מעשי זוועה שהדעת אינה סובלת. עולם שאיבד כיוון, דרך ומוסר.

לא ביקרתי בברלין, ובכלל גרמניה לא ממש מושכת אותי, אולי זה בגלל המשקל ההיסטורי שאחוש בו כשאחצה את הגבול?
מצד שני, דוקא ברלין נחשבת לעיר שלנאצים היה קשה לחדור אליה, וכל זמן המלחמה היתה בה מין אופוזיציה ״ אדומה״ לשלטון
הנאצי.
על פי טיעון של מורהאוז, המפלגה הנאצית קבלה בברלין את האחוז הנמוך ביותר של ההצבעה יחסית לערים האחרות.
אין ספק, זהו ספר היסטורי מהמעלה הראשונה וזאת מכמה מובנים: תחקיר מעמיק, תובנות עמוקות, התייחסות מיוחדת במינה
במובנים שונים, מספרי ההיסטוריה הקונווציאליים.
ואכן, שלא כמו רובם , מורהאוז כותב את הספר הזה מבלי ללכת בקו כנולוגי לינארי, אלא מטפל בנושא אחר נושא, במנותק
מהכרונולוגיה , ועל כן יש מן הרגשה של תזזיות בספר הזה אשר מוסיפה לו חן מיוחד, שחסר בדרך כלל בספרי היסטוריה.
בספר הזה, הנושאים רודפים ובאים אחד אחר השני, ומורהאוז מטפל בהם לעומק, בחנניות ובצורה מעוררת כבוד.
אבל בכל זאת יש לי בעיה , אולי אישית עם הספר, והיא נובעת ממידת הרחמים שמובעת בו כלפי הגרמנים,
כאילו, ״ היי חברה, זה לא היה באשמתם״, הרי הם לא רצו את המלחמה הזאת, הלא כן?
וכך, בכל פרק מפרקיו, יש בי תחושה עמומה של סימפטיה שלא ממש עמדתי על פישרה.
למה לעזאזל מורהאוז מגלה תחושות של השתתפות בצער, מן עצב שכזה, ממש לא היה מגיע לגרמנים מה שעשו להם.
אבל אז אני חש מן תחושה של מרד, שעולה בתוכי, ואני אומר לאדון מורהאוז, אדוני, כל פצצה בריטית, או אמריקנית שנפלה על
הגרמנים זה תשלום על מה שהם עשו וגרמו לעמים האחרים, ואם זה לא ברור לך, לך תבקר במחנות, בשדות הקטל, ואז תחזור
ותגיד לי, שלא הגיע להם!
טוביה

ברלין במלחמה - רוג'ר מורהאוז.

ספר זה מספר את סיפורה של ברלין מתחילת עלייתו של היטלר לשלטון ועד נפילת הרייך השלישי באביב 1945.

ברלין הינה בירתה של גרמניה. בימים שלפני תחילת המלחמה, אוכלוסייתה עולה על ארבעה מיליון תושבים. ברלין היא אחת הערים היותר ליבראליות באירופה עד לעליית הנאצים לשלטון ולכן תיאור התייחסות תושביה לעליית הנאצים הינה נקודה מאוד מעניינת.

הסופר נעזר בעדויות ויומנים של תושבים מהתקופה ההיא על מנת לתאר את הלך הרוח בבירה באמצעות תגובת האזרחים למהלכי השלטון וההמלחמה שהתקרבה אליהם.

אנו עוברים על פרקים רבים שהינם ציוני דרך עיקריים והנושאים המרכזיים שהשפיעו על תושבי ברלין. עליית הנאצים לשלטון, האנטישמיות וגירוש היהודים , קיצוב למזון, ההפצצות האויריות של בעלות הברית ,מערך ההגנה שהוקם כולל הפולקסשטורם (המיליציה העממית), נפילת העיר לידי הסובייטים, מעשי האונס האכזרים וההתאבדויות הרבות.

אני אישית מאוד נהנתי מקטעי היומנים שהוכנסו לטקטסט. קטעים אילו נותנים נימה הרבה יותר אישית לתאור הדברים.

באופן כללי, הספר הזה הינו תיאור היסטורי מצוין. אין ספק שאזרחי ברה"מ סבלו אף יותר אולם גם התאורים של מה שעבר על אזרחי גרמניה מצרמררים (במיוחד בתקופת ההתקפה על העיר).

ממליץ בחום לחובבי היסטוריה ומלחמת העולם השנייה. הספר אינו ספר היסטוריה יבש אלא סיפור קולח ומצוין.

ספר משלים לחקר התקופה. הנאה צרופה .ממליץ לכל היסטוריון או חובב היסטוריה.