ביקורת ספרותית על ספר האש מאת ג'יין בורודייל
ספר טוב

---

רומנים היסטוריים מתאפיינים פעמים רבות במספר עמודים רב וסיפור המשתרע על פני שנים רבות. נראה כאילו כותבי הסיפור ההיסטורי רוצים להקיף כמה שיותר זמן בתקופה עליה הם כותבים, ולפעמים בגלל המגמה הזו, יוצא שכר הסיפור בהפסדו. מבחינה זאת הספר הזה שונה. הוא מספר על תקופה של כתשעה חודשים בחייה של אגנס טראסל שבשנת 1752 היא בורחת מביתה הכפרי העני המרוד ללונדון.

הרקע ההיסטורי מפורט ומעניין מאד. הוא עוסק בחיים החקלאיים הדלים שניהלו אנשי הכפר בצל המסים הקטלניים שהיה עליהם לשלם כחוכרים, מתאר את מערכת העונשים ששמרה היטב על "חוק וסדר" בשביל האצילים והאמידים, בעוד העניים (שהם מן הסתם "הפושעים") מושלכים לכלא, נשלחים לגלות או מוצאים להורג בגלל גניבה פעוטה או ציד ללא רשות. הוא מתאר את חיי היומיום של האנשים העובדים - משרתים, קצבים, סוחרים זעירים, זונות. והוא מתאר רעב. לא מה שאנחנו חושבים כשאנחנו אומרים "אני מת/ה מרעב". ממש רעב, הדבר האמיתי.

הסיפור עצמו מעניין מאד והוא מוכיח שכישרון סיפורי מחפה על חוסר אמינות בסיפור. פרטים רבים בסיפור אינם מסתדרים, במיוחד הסוף, אך הסיפור מרתק ושואב. הוא עוסק בנושא איזוטרי - פירוטכניקה - הפקת זיקוקי די נור, שבאותה תקופה רק העשירים ביותר יכלו לממן לעצמם מופע זיקוקים פרטי (דומה למישהו שיכתוב היום רומן על מופע לייזר. ממש מלהיב...) והקורא לומד המון על כימיקלים ורעלים אחרים.

אהבתי את הספר שהוא ספר ביכורים של בורודל. הוא קריא מאד, מעניין, מוסיף צבע למה (שאני חושבת) שאני יודעת על התקופה והארץ. ובסופו של דבר, למרות הקולות הספקניים שהשמיעה הקטנונית, הוא קיבל את ארבעה הכוכבים להם הוא ראוי, נראה לי.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ספר האש