ביקורת ספרותית על ספר האש מאת ג'יין בורודייל
ספר בסדר

---

השנה 1752, אגנס טראבס בת ה17 , הרה בורחת מביתה בכפר כדי לא להמיט קלון על משפחתה. לפני מנוסתה מצליחה לבצע פעילות לא חוקית, אשר מנסה לשמור אותה בקנאות כסוד. היא מחליטה להגיע ללונדון העיר הגדולה. בהגיעה לונדון היא מגיעה כי היא שונה ממה שתיארה בדמיונה. העוני הטיפוסים המסתובבים ברחובות, לי הזכירו את הטיפוסים של צ'ארלס דיקנס.

היא מתקבלת לעבודה אצל ג'ון בלקלוק, ייצרן זיקוקים. בביתו מועסקות כובסת, משרתת וטבחית. הרומן הינו היסטורי, מעניק רקע מעניין על התקופה, המקצועות הקיימים, הרכילויות בחנויות , בין המשרתים. נחמד מאוד. מול מעמד הצווארון הכחול (אם להגדיר במינוח זה), לומדים להכיר את מעמד הצווארון הלבן. האדונים, מנהגי הבלוי , התעסוקה , השיחות. כשברקע איך אפשר בלי הדת, בעלת משקל משמעותי בקרב כל הציבור. מצחיק לדעת שגם בנושא הדת, קיימת החאפריות. עבודות מהצד עם שקרים קטנים או גדולים, בהתאם לסכום המשולם.

באשר לעלילה, הפריע לי נושא הדיאלוגים בין הדמויות. הרגשתי שאין הוא מתפתח כפי שרציתי, או עולה לרמה הרצויה. כך שעם כל דמיוני הפרוע לעתים היו נשארים במוחי סימני שאלה לגבי התפתחויות מסוימות. נושא נוסף שהפריע לי הינו האמינות. הרגשתי כי קיימת אזשהי אי אמינות באגנס לגבי התפתחות הריונה. הרגשתי כי התיאורים אינם הולכים יד ביד עם הריון ראשון של נערה בת 17, אלא של אישה בשלה אשר כבר חוותה לפחות לידה אחת.

עם זאת הספר נחמד, ונעים לקריאה. מותח במחציתו השנייה (לטעמי פיצוי מוצלח על השעמום במחצית הראשונה של הספר).

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על ספר האש