ביקורת ספרותית על כמיהה לעדן מאת נעמי רגן
ספר בסדר

---

ספר נחמד....

הספר לפעמים עניין.
העלילה(של המאה הנוכחית) הייתה קצת צפויה.
העלילה של סוף המאה ה-19 הייתה קצת יותר מעניינת.

היו בספר מעט קטעים שהדמויות טיפה הרגיזו(זהירות,יש מצב לספויילרים)

-הקטע שרבקה עוזבת לבית של סיימון,ואז סיימון מנצל אותה...לא רק שהעניין שהוא רוצה לנצל בחורה בת-17 זה מגעיל,זה גם אחד השטיקים להנעת והוספת הדרמטיות העלילתית הכי צפויים שקיימים.

-כשחנה(החילונית של הסיפור והבת של רוז)מגלה שסיימון ניצל את תמימותה של רבקה ושכב איתה,היא פשוט כועסת על רבקה.נכון זה באמת פוגע מה שרבקה עשתה,ובטח מה שסיימון עשה,אבל היא צריכה לזכור שרבקה היא בחורה תמימה(רק בת 17 !)מקהילה דתית(סביר להניח סגורה).וזה לא שהיא מסירה את האשמה מסיימוןו(לפחות זה)והיא יודעת שמה שסיימון עשה זה אונס,והיא בכל זאת מתחילה לשאול את עצמה אם אולי רבקה פיתתה אותו(סיימון,כמובן,אומר לה את זה).
יכול להיות שאני בעצמי תמימה אבל אני חושבת שאם הייתי חנה הייתי חושבת שהגיוני יותר שפשוט רבקה הייתה תמימה,אבודה ולא יודעת הרבה על התנהלות העולם החילוני ושסיימון ניצל את זה.אבל זאת רק אני.

-הקטע שרבקה מגלה שהיא בהריון מסיימון(שוב,קלישאתי ברמות)והיא רוצה להפיל את התינוק,אז רוז וחנה כועסות עליה ואומרות לה שהיא מסירה מעצמה אחריות,וזה אמור להראות לנו שהיא מפונקת.כאילו,WTF??!
איזה מין מסר זה ? שאם מישהי נכנסת להריון לא מתוכנן ורוצה להפיל,כי היא יודעת ומבינה שהיא עוד לא בשלה להיות אמא זה נחשב לבריחה מאחריות ?!
לפי דעתי אם רבקה הייתה מפילה את התינוק זה היה יותר אחראימאשר לגדל לבד(בגיל 17-18!)תינוק.רבקה עוד בעצמה ילדה.
כשסיימון מסיר מעצמו אחריות אז זה עוד איכשהו בסדר(למרות שלפחות מראים איזו סלידה מהרצון של סיימון מחוסר רצונו לקחת אחריות ולהשתתף בגידול התינוק) אבל כשרבקה רוצה להפיל זה אי לקיחת אחריות?זה פשוט הרטיח אותי !

אבל אהבתי בספר את רוז.היא הייתה דמות מאוד חביבה (:
(למרות הקטע של ההפלה).
ואהבתי גם את שרה(הגיבורה מסוף המאה ה-19).


אני ממליצה על הספר,בעיקר מהקטעים על שרה.

» ביקורות נוספות של שרון
» ביקורות נוספות על כמיהה לעדן