ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 בפברואר, 2013
ע"י מירית
ע"י מירית
בקצרה ארשום שהספר מספר על שני ידידים שנפגשים לאחר עשרות שנים שבהן לא התראו לאחר חוויה קשה. עד שלב הפגישה ביניהם הספר היה מרתק ועמוק, וחשתי שהסופר הוא קוסם בתיאורים של רגש וידידות. הבעיה היא שכל הזמן כאילו יש הרגשה שהסופר מרים להנחתה: הנה הם עומדים להפגש, הנה יתגלה הסוד הקשה, הנה נגלה מה היה באמת, מה הרגיש הצד השני, הנה תהיה התפרצות של הרגשות שהתבשלו במשך עשרות שנים...
וזהו, שפשוט לא היתה הנחתה, היתה אכזבה. המשך הספר היה בעיקר כמונולוג של הגנרל, ללא כמעט תקשורת מצד ידידו.
היה לי בתור קוראת כה חסר עימות משמעותי ביניהם. חבל. הרגשתי שהספר התפספס למרות שהיה לו פוטנציאל אדיר.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני מסתכלת עליו בספריה,
ובכל פעם אומרת לעצמי: אולי נקרא, ועונה לעצמי בחזרה: אולי לא. תיארתי לעצמי שהספר הוא משהו כמו זה שתיארת.
|
|
|
מירית
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
חחח
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אותי הוא פשוט עייף
בסוף אמרתי לעצמי "סבלנותי בערה עד כלות"
|
|
|
מירית
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
סוריקטה, התחברתי למה
שכתבת, בהחלט הרגשתי שהסופר ניסה להצמיד המון דרמה לאירוע, שפשוט לא עמד בציפיות.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
לא אהבתי אותו
האמת היא שאפילו לא הצלחתי לסיים. בשבילי היה בו עודף דרמתיות שהזכיר לי את רומנים מן המאה ה 19.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
בעיניי הוא היה קצת מייגע,
"הירושה" של מראי הוא ספר הרה יותר טוב לדעתי.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
