ביקורת ספרותית על שבועת רחל מאת מיכל שלו
ספר טוב

---

כל מי שראה אותי מחזיקה את הספר הזה מיהר לציין שהוא מדהים, שהוא יפהפה וכו\' וכו\'. ככה שיש פה כבר פוטנציאל והבטחה, לפחות לרוב האנשים. ולעומת זאת, אני אישית לא מצאתי אותו מקסים במיוחד, למרות שהיה נחמד מאד.
הבעיה ב\'שבועת רחל\' היא שמדובר פה בספר יחסית קיטשי- העלילה די לא אמינה במקומות מסויימים ונראה כאילו הסופרת עושה כל שביכולתה כדי לסגור את כל הקצוות בסוף, ולסגור אותן בצורה \'טובה\', שאף אחד לא יוותר עצוב חלילה, או בודד, למרות שהעניקה סוף די טרגי לסיפור המרכזי בספר.
שוב מדובר פה בבת משפחה צעירה הנמצאת בצומת דרכים בחייה ומחפשת את הפתרונות בדור המבוגר יותר- סבתא רחל- ובסיפור חייו. לפעמים העלילות מהסוג הזה יכולות להמאס, מה שהוריד מערך הספר בעיניי, אבל יש לציין שמיכל שלו לא נפלה, כמו הרבה סופרים אחרים, בכתיבת הסיפור של הדור הצעיר, המתרחש במקביל לשמיעת הסיפור של הסבתא. גם סיפורה של הדס הנכדה סוחף ומרגש במידה מסויימת, גם הוא מעניין ולא רדוד ומשעמם עד מוות כמו בספרים רבים אחרים הכתובים לפי המתכונת שציינתי.
כמו כן, כמו שכבר אמרתי הספר קיטשי ולפעמים יש קטעים שכאילו יצאו מטלנובלה, ועדיין יש גם מספר קטעים שבאמת ובתמים מצליחים לרגש.
בסופו של דבר יש לי ביקורת מעורבת לגבי הספר- מצד אחד קיטשי, לא אמין ומכיל עלילה טחונה וחרושה מכל צדדיה, ומצד שני- עדיין לא איבד לפחות טעם דק של מקוריות ומצליח איכשהוא לרגש, אותי לפחות. ספר חמוד.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על שבועת רחל