הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 בפברואר, 2008
ע"י פיית הספרים
ע"י פיית הספרים
ילד ושמו \"זה\" – דייב פלזר
סיפור אמיתי.
זהו אינו ספר ספרותי או עלילתי. זוהי עדות מפורטת מפי ילד שאמו המופרעת התעללה בו פיסית ונפשית, בשלל דרכים חולניות, מעבר לכל דמיון, מעבר למה שיכול לתפוס מצפוננו ולהכיל לבנו המתחלחל.
סיוט. סרט אימה וגועל נפש עם הסצינות הכי חולניות ומזעזעות שניתן להעלות על הדעת:
אמא שמכה, מרעיבה ומעבידה את בנה במשך שנים, בין גיל 7 ל-11, ומתעללת בו במשחקים פרי מוחה המעוות, כשבשיאן של השיטות היא ממציאה תא גזים ביתי, שתיית אקונומיקה מכף, חתך עמוק לרוחב החזה וצלייה על כיריים דולקים, וכל זאת בשעה שהיא אם מסורה, אוהבת, מפנקת ומטפחת כלפי שלושת האחים האחרים.
מסע מעורר פלצות, לבעלי קיבת פלדה.
איך קורה שילד מורעב, מוזנח, מסריח, שהולך יום ביומו, במשך שנים עם אותן סחבות מתפוררות ומטונפות, עם סימני פציעות ושטפי דם בכל הגוף, ולא רק במקומות חבויים, ילד שנתפס גונב סנדביצ\'ים מילדים אחרים בשני בתי ספר, ילד שמבקש מהשכנות אוכל בטענה ששלו אבדה לו, ילד שצרחותיו נשמעות מביתו, איך יכול להיות שכולם עיוורים או מתעלמים ואף אחד לא נחלץ לעזרתו? מה עם אחיו שבכל הזמן הזה קיבלו יחס מלכים מהאם, מה עם אביו שראה הכל ושתק, נכנע, מה עם העובדת הסוציאלית שכבר ביקרה במקום והרגישה?
לא ברור לי איך המחבר, אותו ילד שעבר את הגהנום הזה, הצליח לשקם את חייו ולהפוך לאדם פורה, עצמאי, מעובד ומוערך, במקום לצמוח לדפוק ולהיות סגור במוסד לחולי נפש.
בשני הנושאים הנ\"ל הספר לא עוסק, אך הוא מהדהד במוחו של הקורא מההתחלה.
יש לציין שהספר הוא חלק ראשון בטרילוגיה. הספר השני \"הילד האבוד\" (חיפושו של ילד מאומץ אחר אהבת משפחה), והשלישי \"איש ושמו דייב\" (סיפור של ניצחון ומחילה).
מלבד הטרילוגיה הזו, כתב פלזר עוד 3 ספרים:
Help Yourself (finding hope, courage and happiness)
The Privilege of Youth (a teenager\'s story of longing for acceptance and friendship)
Help Yourself – For Teens (real-Life advice for real life challenges)
האתר הרשמי של דייב פלזר http://www.davepelzer.com/
אפשר לצפות שם בראיון שלו על הילדות עם לארי קינג, ויעוץ שלו לאמא מתעללת אצל אופרה וינפרי.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שרון
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
לי זה הזכיר(לפי הביקורת, כי לא יצא לי לקרוא את הספר) סיפור אחד של שתיי אחיות שהאבא והאחים שלהן התעללו בהן
פיזית, נפשית ומינית.
כולם, פחות או יותר, שמו לב שמשהו אצלן לא בסדר ובכל זאת לא נקפו אצבע. רק לאחר כמה שנים, זוג שכנים שלהן, שהתנהגו גם כמו ההורים שלהן טיפלו בהן בסוף. ראיינו אותן אצל אופרה ווינפרי. |
|
panyola
(לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
ילד ושמו זה
כל כך מזכיר את פרשת המורה המכה והמרעיבה. שבבנה הגדול לא התעללה אלא רק בקטן. והאם הדתיה שהתעללה בתינוקה ובשאר הילדים לא.
ובספר שזה שעליו כתבת ביקורת גם כתבת ששאר האחים קיבלו יחס של מלכים. בטוח שלמקרים כאלה אני אקרא להם תסמונת הכבשה השחורה יש הסבר פסיכולוגי מלומד שאיני יודעת מהו? כאילו מנהלים חיים נורמליים בכל המישורים וכל העיוות הנפשי יוצא על קורבן אחד. אני לא ארצה לקרוא ספר זה, כי אין לי כח ורצון לקרוא על אכזריות קיצונית מסוג זה. |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת