ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 באוגוסט, 2014
ע"י Shirley
ע"י Shirley
"אני מאחר. אני חייב לסיים לשטוף את הכלים מהר, אחרת לא אקבל ארוחות בוקר. וכיון שלא אכלתי ארוחת ערב, אני חייב לוודא שאוכל משהו... אני יכול לשמוע אותה צועדת במסדרון לעבר המטבח... סלאש! אמא מחטיפה לי סטירה על הלחי ואני צונח לרצפה."
כבר בשורות הראשונות הסיפור היה כה מזעזע וקשה לעיכול, רציתי שהוא כבר יסתיים, הסיוט של הילד, שהתחיל מגיל ארבע ונגמר בגיל 12.
זוהי עדות מצמררת של דייב פלזר הכותב בגוף ראשון איך אימו נהגה להתעלל בו, להכות אותו, להרעיב אותו, להשקות אותו אקונומיקה ו"לשחק" איתו משחקים מפחידים ובלתי צפויים. הכל אמיתי ולא ייאמן.
מצמרר, מזעזע.
כששאלתי אותו מהספריה היה ערב וכל כך חיכיתי שהתינוק שלי ירדם ואוכל לקרוא בשקט. ובמהלך הקריאה רק רציתי להעיר אותו ולחבק עד אין קץ.
היה כל כך עצוב שרציתי לסיים אותו ולהתחיל ספר חדש.
בשביל לשכוח.
קורא אחד אהב את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Shirley
(לפני 11 שנים)
בשנים האחרונות אני מאוד נמשכת לספרים וסרטים מסוג זה. זה הסיפור הקשה ביותר שקראתי ואמרתי לעצמי שכשאסיים ואתו לא אקרא יותר לעולם ספרים כאלה. אתה מכיר את זה שאתה אוכל המבורגר ענק עם מלא צ'יפס ואח"כ מתחרט ואומר אני לא נוגע יותר בחרא הזה ואחרי שבועיים שוב? אז ככה זה אצלי.
|
|
|
אריאל
(לפני 11 שנים)
ספר נורא ואיום.
כילד היתה לי נטיה לספרים כאלה, עד שהבנתי שאם אני רוצה לנהל חיים תקינים ולא להתייחס לכל אדם בכל מקום בחשדנות, כדאי לי להפסיק לקרוא על התעללויות. ואת? |
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
