ביקורת ספרותית על מלך היהודים - רומקובסקי מאת סטיב סם-סנדברג (עולם )

מלך היהודים - רומקובסקי - סטיב סם-סנדברג

ביקורת ספרותית על מלך היהודים - רומקובסקי מאת סטיב סם-סנדברג

הביקורת נכתבה ביום שישי, 1 בפברואר, 2013
ע"י עולם

לפני כמה שבועות עצרתי בתחנת דלק כדי לתדלק את האוטו (בבנזין) ואת עצמי (בקפה הפוך). כשיצאתי מהאוטו הבחנתי במשאית להובלת עופות שחנתה ברחבת החנייה. התקרבתי, הבטתי ולא יכולתי להתיק את מבטי. מאות עופות עמדו דחוסים בתא המטען של המשאית, מחממים זה את גופו של זה באוויר הקר של דמדומי יום דצמבר חורפי. דפנות תא המטען הורכבו מקורות עץ אופקיות וביניהן מרווחים: צרים דיים כדי למנוע מן העופות להתעופף משם, אך רחבים דיים כדי לאפשר להם לנשום את נשימותיהם האחרונות. העופות שתקו ושתיקתם צעקה. הם נראו מדוכאים ואפורים. מאות גוונים של אפור. אולי זו האנשה, אבל הייתה לי תחושה חזקה שהם מבינים, איכשהו, שהרע מאד שהם שרויים בו כעת יוביל רק לרע יותר.

נהג המשאית הבחין בי נועץ מבט ושאל: "אֶה?". הסטתי את ראשי לכוונו לרגע קצר ועניתי: "מסכנים".
"אה, כן," הוא אמר בהבנה, והוסיף הסבר לא נדרש: "אנחנו אוכלים אותם". לבסוף הסתובבתי ונכנסתי לחנות Yellow. כשיצאתי וכוס הקפה המהביל בידי, המשאית עדיין הייתה שם. שוב בהיתי בתמונת הסבל ההמוני הזו ולבסוף נדתי בראשי, נכנסתי לאוטו ונסעתי. כתום לא יותר מדקה, הטתה פיית השכחה וההדחקה את רכבת האסוציאציות שלי למחוזות אחרים.

במהלך הקריאה ב"רומקובסקי מלך היהודים" נזכרתי באותה משאית. הספר מספר את סיפורו של גטו לודז' – גטו גדול שהקימו הנאצים בפולין, שהיה הגטו האחרון שפורק, ולא בכדי: ראש היודנראט (מועצת היהודים) של הגטו, חיים מרדכי רומקובסקי, הפך את הגטו למרכז תעשייה בעל תפוקות מדהימות. הנאצים הפיקו תועלת כלכלית רבה מן המוצרים שייצר הגטו (חלקם גם התעשרו מהם ישירות) ולכן הוא פורק רק תקופה קצרה לפני שהגייסות הרוסיים כבשו את לודז' וסביבותיה. הספר עוסק בחיים הבלתי-אפשריים של היהודים בגטו – חיי סבל, עבדות, רעב מתמיד, והשפלות תחת משטר טרור אכזרי, אך מתמקד בעיקר באישיותו השנויה מאד במחלוקת של רומקובסקי.

רומקובסקי מונה ע"י הנאצים לנהל את היודנרט (היהודים לא היו בוחרים בו מיוזמתם) והייתה זו, מבחינתם, בחירה מצוינת. גם מבקריו של רומקובסקי מודים כי היה לו כושר ארגון מעולה, וכך הצליח לארגן בגטו כוח משטרה, מערכת חינוך, בתי חולים, הנפיק מטבע ובולים (ועליהם תמונתו) וכן הקים כמאה רסורטים (מפעלי תעשייה) שהאריכו את חיי הגטו. מאידך, היה לרומקובסקי שגעון גדלות. הוא לא היסס לנצל את מעמדו בגטו לטובתו האישית, השחיתות עלתה כפורחת במנגנוני השליטה שהקים, ונראה כי הוא גם תקף מינית באופן שיטתי ילדים בבתי היתומים שבגטו. בספר משנת 1999 תיארה אחת מניצולות הגטו (לערך אחד ממאתיים איש בגטו שרד את המלחמה) חלק מתקיפות אלו וסיפרה כי גם היא הייתה קורבן להן.

רומקובסקי הפך את "העבודה-למען-החיים" לרעיון המרכזי של הגטו ומחץ באכזריות כל ניסיון של עובדים להציע התנגדות, בין אם פסיבית או אקטיבית, להפיכתם לעבדי התעשייה הנאצית. במהלך שנות קיומו של הגטו, ועד לפירוקו הסופי היו מספר גירושים המוניים אכזריים של יהודים מן הגטו למחנות ההשמדה. בספטמבר 1942 גורשו כל אלו שלא יכלו "לתרום לעבודה": ילדים, חולים וזקנים. התיאורים של הגירוש קורעי-לב. בית-החולים רוקן מן המאושפזים: אלו שיכלו ללכת הלכו, אלו שלא – נגררו. אלו שניסו להימלט ניצודו ונורו. מחלקות הלידה היו בקומה השלישית. הקלגסים הנאצים עלו לשם והטילו תינוקות בני-יומם מן החלונות אל המשאיות שהמתינו למטה. אחד מן הנאצים שעמדו למטה השתעשע במשחק: הוא ניסה (ולעתים גם הצליח) לשפד את התינוקות המוטלים מן החלונות על כידונו.

לפני הגירוש קרא רומקובסקי ליהודים להסכים לו כי יש "לקטוע את האיבר כדי להציל את הגוף". לעומתו, אדם צ'רניאקוב שהיה ראש היודנרט של גטו ורשה התאבד משנדרש להסכים לגירוש המוני מן הגטו למחנות ההשמדה. צ'רניאקוב נפגש עם רומקובסקי כאשר הלה ביקר בוורשה בשנת 1941 וכתב עליו כך: "נפגשנו עם רומקובסקי היום. האיש טיפש להדהים, מייגע, טרחן. פעם אחר פעם הוא חוזר ומספר על מידותיו הטרומיות. הוא לעולם אינו מקשיב למשהו שמישהו אחר אומר. הוא גם מסוכן, שכן הוא מתעקש לספר לשלטונות שבנציגות הקטנה שלו הכול כשורה." כך כתב עליו יהודי ורשאי אחר שפגש אותו באותו ביקור: "הוא רואה עצמו נבחרו של האל... נדמה שהוא רואה בכל דבר בגטו חלק מנכסיו האישיים. הבנקים הם שלו ומקומות הרכישה הם שלו, החנויות שלו, בתי-החרושת שלו. כמו כן, יש להניח, המגיפות שלו, העוני שלו, האשמה על כל ההשפלות שלהן הוא חושף את תושביו היא שלו".

וכך מצאו עצמם יהודי לודז' חיים חיי רעב כרוני, קור בלתי-נסבל בחורף וחום עז בקיץ, עובדים עד צאת נשמתם, מושפלים ונדכאים, ילדיהם, הוריהם וחוליהם מגורשים, בראשם עומדת בהמה מגלומנית, ומחוץ לגדרות התיל של הגטו אורבות להם חיות הטרף הנאציות שיובילו בסופו של דבר את רובם הגדול להשמדה.

יש השואלים את עצמם אם יש גיהינום. ברור שיש. אך אין זה גיהינום שמעבר להרי החושך של המוות. הגיהינום נמצא פה, בעולם שלנו: בעבר, בהווה (בסוריה של היום, למשל, אם כי אין זה גיהינום בסדר-הגודל של השואה) וכנראה גם בעתיד. מצויים בו אנשים שונים במקומות שונים ובזמנים שונים, אלא שככלל אין זה גיהינום לרשעים – דייריו של הגיהינום הזה הם חסרי הישע. ריבון העולמים, איזה עולם חרא.

באשר לספר עצמו יש לי רגשות מעורבים. כאשר כותבים על גיהינום-עלי-אדמות כזה, הדבר החזק והנכון ביותר שניתן לעשות הוא לתאר את האירועים כפי שקרו: הסיפור עצמו הוא מעבר לכל דמיון וכל המוסיף גורע. סטיב סם-סנדברג, מחברו של ספר זה, הרשה לעצמו לטעמי חופש ספרותי רב מדי בתיאוריו, ובקטעים בהם הוא מפריז בכך יש משהו מזויף שיצר אצלי תחושה של מבוכה. אנשי השיווק האחראים על תוכן הכריכה האחורית הביאו ציטוטים של שבחים מפליגים לספר ולסופר מעיתונים סקנדינביים (הסופר שבדי). אני לא התרשמתי כך. אני לא מצטער כלל שקראתי ספר זה, הוא השאיר בי רושם עמוק ולימד אותי דברים רבים שלא ידעתי. אבל יש קרוב לוודאי ספרים המספרים את סיפורו של גטו לודז', וגם את זה של רומקובסקי, באופן דוקומנטרי יותר, ולטעמי עדיף כך.

50 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של עולם
» ביקורות נוספות על מלך היהודים - רומקובסקי

טוקבקים

+ הוסף תגובה

עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שועלה - חג שמח גם לך! בהחלט לא מדובר כאן בעניין של הכל או לא כלום. מפתיע אותי לשמוע שמשק החלב אכזרי יותר לבעלי החיים ממשק הבשר.
שועלה	שועלה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) חג שבועות שמח לכבוד חג שבועות צר לי לבשר לכם שמשק החלב אינו טוב ואולי אף גרוע ממשק הבשר (לפחות פרות לבשר חיות קצת ברמה סבירה לפני שהן מתות). בכל אופן אני רואה את הצמחונות כסקאלה, וכל התקדמות בסקאלה היא מבורכת. גמילה מאכילת מוצרים מן החי היא ככל גמילה ואינה פשוטה, ואפשר ללכת בשיטת השלבים. חצימחוני זה גם טוב. אני התחלתי מזה, אח"כ נגמלתי מחלב ומרוב הגבינות (חוץ מצהובה ועוגת גבינה פעם בשנה בשבועות...) ובעתיד נוריד אולי גם ביצים, או מוטב - נגדל תרנגולות בחצר. אז אל תאמרו נואש- זה לא הכל או לא כלום. בתיאבון!
עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) אפשר גם פשטידות תרד, אפרתי. ובעניין השנינות - הכל עובר אלייך...(-:
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) מכאן והלאה, אוכל רק עוגות גבינה (ממילא אני קרניבורית עלובה, בשר פעם בחודש-חודשיים). ובעניין הרמה להנחתה: התגובות השנונות שלך מעוררות את בלוטות העוקצנות והשנינות (היחסית) שלי.
עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) אפרתי - שאלה מצויינת! (וגם "הרמה להנחתה" שאני יודע כי היא מכוונת. תודה!) גם הגיונית, וגם מבחינת הצדק הפואטי, צריכים אוכלי הבשר לערוב יותר לחיכם (וזו כמובן האנשה בלתי-מבוססת, יתכן שהחיזרים האלה יאכלו אותנו בלי מלח ובלי חיך) של החיזרים. אבל קשה לדעת, כי על טעם וריח...
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) השאלה היא, מי יטעם לחיכם של החייזרים? אוכלי בשר, או צימחונים. נקודה למחשבה.
עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) התפתח כאן דיוק מרתק. לי אין ספק שבאופן כללי יש לבעלי-חיים תחושות ורגשות ושהבחירה המוסרית יותר היא להמנע מלאכול אותן. אבל אני מודה ששנים רבות לא בחרתי בבחירה המוסרית הזו (כמו שכתבה שועלה בצדק, מתוך עצלנות מחשבתית ופיסית) וגם כעת אני רק חצימחוני (כלומר, לא אוכל בשר אבל אוכל דגים). וכמו שכתבה כאן "קוראת הכל" לפני זמן רב, ערכים משתנים במהלך הדורות ויתכן שבעוד מספר דורות היחס לאכילת בעלי-חיים יהיה כמו (נניח) היחס היום לעבדות: דבר שאינו קביל מבחינה מוסרית בתקופתנו, אבל היה שכיח ומקובל לפני כך וכך דורות. אני מאמין ששינוי כזה יקרה, אלא אם כן, לפני כן, יגיע לכדור הארץ מין של חייזרים וימצא שהמין האנושי הוא לטעמו.
שועלה	שועלה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) אני לא עוסקת בהשוואות ואני רחוקה מלמזער או להכחיש. להיפך, אני עסוקה מאד בלמצוא את הקשר והרלוונטיות של השואה למציאות חיי היומיומית. לבודד את השואה ולעטוף אותה כמשהו קדוש שלא נוגעים בו ושלא שייך לאנשים ולחיים זה גם סוג של הכחשת שואה בעיני. את השואה עשו אנשים לאנשים. בתוך כל אחד מאיתנו טמון הפוטנציאל להיות קורבן וגם תוקפן. אני רוצה להיות ערה לכך ובמודעות. לא באתי להטיף אלא לחלוק ולשתף את החוויה והתובנות שלי בהקשר הזה, מתוך תקווה שאני לא היחידה. ואגב, לא בא לי להיכנס לדיון פילוסופי על אם לגיטימי או לא להשוות זכויות של אנשים וילדים. אני משוכנעת שגם אני הייתי מעדיפה, אם זה היה מגיע לכך שהייתי צריכה לבחור, להציל ילד ולא חתול. אבל זה לא עומד בסתירה לעובדה (כן, עובדה, בעיני), שלחיות יש תחושות ורגשות וכן - גם זכויות, ושלאדם לא מותר לנצל חיות לתועלתו באופן שרומס את זכויותיהן, אלא אם כן אין לו ברירה. כשמדובר בצמחונות וטבעונות בימינו, לא מדובר בבחירה מתוך מצב של חוסר ברירה, אלא מתוך חוסר בחירה מטעמי עצלנות מחשבתית ופיסית. בצד האחד של המאזניים: חיות שסובלות מהתעללות אכזרית (ריסוק אפרוחים ותלישת עגלים שנולדו מאימהותיהם הוא אכזריות בעיני, ואלה רק שתי דוגמאות לאכזריות הבנלית שמתקיימת יומיום בתעשיית המזון). בצד השני של המאזניים: שפע של תחליפי מזון זמינים ולא יקרים שמאפשרים תזונה בריאה ומאוזנת (נכון, פחות טעימה, בעיני). שכל אחד יבחר את בחירתו. לי ברור מהי הבחירה המוסרית.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) ההבדל בינינו הוא כזה שאת שמה בכף אחת התעללות בילדים בסדנאות זעה במזרח הרחוק, ואכילה של בעלי חיים, ואני לא. לדעתי יש הבדל בין בעלי חיים לאנשים. אני לא נכנסת לשיח של זכויות. רגשות ותחושות יש לכולם (אם כי בעצמה שונה. טמפל גרנדין טוענת שאצל בעלי חיים יש הבדל בין כאב ובין סבל מכאב, למשל). זה לא אומר שמותר להתעלל בבעלי חיים, למעשה אני שוללת את זה מכל וכל, וגם ההרג התעשייתי (שאני מודעת לבעיות שלו) צריך להיות נטול פחד וכאב ככל האפשר. אבל עדיין בעיני אם תשימי ילד סיני מול פרה - אני מעדיפה את הילד הסיני. ככה אני, מיננית. ולהזכיר את הקשר אל רומקובסקי. לא בכדי פורחת ועולה עכשיו ספרות אדירה וגדולה שממזערת את הסבל של היהודים בשואה, ולעומתם מגדילה את הסבל של הגרמנים למשל, או את האשמה והאחריות של יהודים מסויימים כגון רומקובסקי. זה בעיני חלק מהכחשת השואה. זה גם מה שנגרם כששמים הכל בכף אחת ומתעלמים מההבדלים ומהדרגות. רומקובסקי היה דמות מורכבת ביותר. לא רק רעה. אמנם גם לא רק טובה, והוא עשה דברים קשים, ועדיין אין להשוות אותו בשום צורה למה שעשו הגרמנים המרושעים באותו זמן.
שועלה	שועלה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) לחיות יש זכויות נצחיה: האם יש מחקר כלשהו שמוכיח את הקשר שלו את טוענת בין מיזנטרופיות ואהבת בע"ח? מסופקתני. לעומת זאת, ישנם הרבה מחקרים שמוכיחים קשר בין התעללות בבע"ח לאלימות כלפי אנשים (ושונרא - אני לא באה למזער בכך את הפשע שבהתעללות בבע"ח אלא רק להראות את הקשר). אני די משוכנעת בכך שאנשים שרגישים לבעלי חיים הם בדר"כ רגישים באופן כללי לכל יצור חי כולל אנשים, אכ"י זה וודאי נכון שיש גם כאלה שרגישים לבע"ח ולא לאנשים. ועוד משהו: "אפשר לאכול בשר ולא להיות אכזרי כלפי בע"ח" - טעות. אי אפשר. בטח שלא מי שצורך בשר תעשייתי שמופק באכזריות רבה במנגנון שמתייחס לבע"ח כאל חפצים נטולי צרכים זכויות ורגשות. אולי אולי האינדיאני שרוחש כבוד לחיה שהוא צד. אולי אולי מי שמקפיד לאכול בשר אורגני, וגם זה בספק. אבל בטח שלא מי שמשתף פעולה ומאפשר את קיומם של כלובי סוללה לתרנגולות, או את "אדום אדום" ודומיו. וזה ממש לא רלוונטי אם בשר כן מגעיל אותי או לא, כן טעים לי או לא (אני אישית סובלת מתשוקה גדולה למאכלים מן החי, וצריכה כל יום להתגבר על הפיתויים, לצערי), ואם אני כן או לא אוהבת חתולים או פילים או ווהטאבר. כמו שזה לא רלוונטי אם בגד או תכשיט מסויים יפים בעיני, כשאני יודעת שהמחיר של הפקתם היא עבדות ילדים אי שם במיזרח. בהיותנו יצורים בעלי מודעות וידע, אין לנו את הפריווילגיה לעצום עיניים ולא לזכור באיזה מחיר הגיע הסטייק לצלחת. ואני לא שופטת, כי גם אני לפעמים נופלת, וגם לי לקח הרבה זמן ליישם, ועדין יש לי דרך. אנחנו לא מושלמים, אבל ההכרה בחטא היא תחילתה של התשובה (ולא אני לא בעלת תשובה, להיפך - יוצאת בשאלה, אם נשאלה השאלה). לא מדובר כאן בהעדפות או חשקים של מי מאיתנו אלא בעובדה המצמררת שגזלנו מיצור חי את זכותו לחיות בכבוד, וגרמנו סבל. ולהזכיר שוב את ההקשר שבו הועלו הדברים מלכתחילה - רומקובסקי ושות'... - אני מדברת על האחריות המוסרית של אדם לא לשתף פעולה עם הרוע, ולא להסב מבט ולהגיד לא ראיתי, לא שמעתי לא ידעתי.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) אפרת, אז תחטיפי למי שהתעלל בשונרא על לא עוול בכפו! סתם... אני מסכימה שבקרב כל בני האדם יש מוסריים יותר ומוסריים פחות. ועם זאת, צמחונים הם מוסריים יותר כלפי בעלי חיים בהשוואה למי שאינם צמחונים. ואני עדיין חושבת שמי שמגלה חמלה כלפי בעלי חיים, הוא בעל פוטנציאל לגילוי חמלה כלפי בני אדם יותר ממי שאינו מגלה חמלה לבעלי חיים. ולא להיפך. אבל לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. כלפי ציידים, למשל, אין בי שום חמלה. להסתתר מאחורי שיחים ולירות ברובה משוכלל כוונות על במבי או על אמא שלו, זה פשע. ולכן... I love love love hunting accidents
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שונרתי, אם אני אראה מישהו מתעלל בחיות אני אחטיף לו חזק ואפילו יותר מזה.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) אני לא יכולה לענות לך על השאלה ומקווה שלא אצטרך להתמודד איתה. מאמינה שהאינסטינקט הטבעי ינצח. אבל זאת אומר לך, אם אראה מישהו מתעלל בחתול, וכדי להציל את החתול המישהו הזה יצטרך לחטוף, אז הוא יחטוף. כנ"ל לגבי ילד קטן או זקן חסר ישע. לא טענתי וגם לא רמזתי שמי ממשתתפי הדיון הוא מתעלל בחיות או לא מוסרי. והאמיני לי שבחיי היום יום אני לא מפיצה את אג'נדת הצמחונות, לא מטיפה, ואפילו יושבת לשולחן שבו מוגשות גם חיות מתות, רחמנא ליצלן. רק תהיתי למה הצמחונים הם אלו שנדרשים להוכיח את מוסריותם.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שונרתי, נצחיה התכוונה למקרים אחרים שקרו בעבר, ולא אליך, וזה ציטוט מדבריה: "אני עצמי נכוויתי קשות מאנשים כאלה, בגלל שאמרתי שגורל של אנשים מטריד אותי יותר מגורל של חיות. ישר עשו ממני מנתצת ראשי חתולים בפרהסיה."
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) את יכולה לפרוש, אבל אל תדברי על האשמות שלא קיימות. ציטוט שלך: "בגלל שאמרתי שגורל של אנשים מטריד אותי יותר מגורל של חיות. ישר עשו ממני מנתצת ראשי חתולים בפרהסיה." מי עוד חוץ ממני כתב על ניתוץ ראשי חתולים? אף אחד. אז מה שכתבת מכוון אלי. אבל איפה בדיוק כתבתי שנצחיה מנתצת ראשי חתולים?
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שונרתי, אני לא חושבת שהבנת את נצחיה היטב. נצחיה היא נגד התעללות בחיות כמוך וכמוני, בלי קשר לקשר שבין התעללות בחיות להתעללות בבני אדם. אין אדם נורמלי שיכול לספוג התעללות בחיות בלי להתפלץ. ונצחיה היא בוודאי ובוודאי אדם מוסרי ביותר. מה שנצחיה אמרה, הוא: שלהיות צמחוני לא בהכרח מצביע על מוסריות. וראינו כבר כאלה וכאלה. ההבדל ביניכן הוא בסולם הערכים: האם החיה נמצאת באותו שלב בסולם כמו אדם, או לא. או אם נחדד את הבעיה, אם תצטרכי חלילה להציל את החתול שלך או אדם זר, את מי תצילי קודם? אני מצטערת אם הדוגמה שלי בוטה קצת, אבל כיוון ששקענו בסוגיה עד המותניים, מן הראוי הוא שנציג את הדברים עד הסוף גם אם הם קשים לעיכול.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) מה אומר ומה אגיד? נעתקו המילים מפי. אני ממש לא יודעת איך להגיב על ההאשמות כאן. לא הבנתי ממתי הפכתי אותך להיות "קיצונית שונאת אדם", וממתי לצמחונים שמור המונופול של דחייה מכל דבר שהוא התעללות בבעלי חיים. נראה לי שאין כאן בסיס לדיון כלשהו, ואני אפרוש.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) באמת נצחיה, אל תיסחפי ואל תכניסי מילים לפי! כתבתי על מנתץ ראשי חתולים (מקרה שקרה בישראל לאחרונה) והבעתי את סלידתי מאנשים שהדבר היחיד שמזעזע אותם זה לא גורל החתול, אלא פוטנציאל המסוכנות של הפושע לבני אדם. כאילו שהתעללות בבעל החיים היא רק נורה אדומה וטוב שהיא נדלקה, גם אם זה עלה בחיי חתול. ואפרתי, נצחיה לא הבריקה בכלל בעניין הזה של "מנתצת ראשי חתולים". זה סילוף, מכוער למדי, של דבריי, מתוך איזו כוונה לעשות ממני קיצונית שונאת אדם רק בגלל שאני מתפלצת מהתעללות בבעלי חיים. ואני אהבתי אותך לפני שבכלל ידעתי שאת נמנעת מאכילת בשר, אז השאלה שלך לגמרי מיותרת, יקירתי, שפוחדת מחתולים אבל אוהבת שונראים. וזה שאת מודעת לאכזריות שבפרוות זה בכלל לא דבר מובן מאליו, ועל כך אני מעריכה אותך אפילו יותר.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) אני מרגישה שלנצחיה יש איזה שבב מובנה נגד צמחונים. שצמחונים הם אפריורית בדרגה אחת של מוסריות מתחת לקרניבורים וצריכים להוכיח שלא. ואם לשיטתה, צמחונים/טבעונים יחכו שהעולם יהיה מושלם לבני האדם וכולם יחיו באושר ועושר ובריאות ושובע, ורק אז ידאגו לבעלי חיים, אז כבר לא יישארו בעלי חיים בעולם. אני לא מקבלת את סדר העדיפויות הזה. כפי שאני לא קובעת אם צריך לדאוג לנשים מוכות לפני ילדים עם ליקויי למידה או להיפך, אני לא צריכה שאף אחד ילמד אותי מה סולם הערכים הנכון, במיוחד כשעל הסולם שלי יש מקום גם לבני אדם וגם לבעלי חיים, ואין בכך סתירה. אין בעלי חיים רעים. יש אנשים רעים. נצחיה, עניתי לנעמי על שאלתה, לכן השימוש בגוף שלישי.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) גם אני קיבלתי על הראש פה באתר בגלל שאמרתי שאני לא אוהבת ללטף חיות. האם זה עושה ממני "מנתצת ראשי חתולים" כפי שהבריקה נצחיה? האם אני מסוגלת לסבול התעללות בחיות? ברור שלא. יש לי בארון 2 פרוות שירשתי ובחיים לא אלבש מפני שאני יודעת באיזו דרך יצרו אותן. אז אני מצהירה פה שוב: אני לא אוכלת בשר, אני לא מתנגדת למי שרוצה לאכול בשר, אני חושבת שהתעללות ממוסדת בחיות היא איומה והתעללות של מטורפים בחיות היא איומה ונוראה. אם ייכנס אלי חתול הביתה אני אצרח, ואם יכנס עכבר אני אברח לחודש לבית מלון, ואם אני אראה ג'וק אני לא אשן בלילה. ושונרתי, אני מקווה שאת עדיין אוהבת אותי כי אני אוהבת אותך.
נעמי	נעמי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שנורא לא הבנתי איזה חלק מהדברים של נצחיה גרם לך לכזה הלם... אני איתה
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) בגלל זה בדיוק. בגלל שאדם שנושא בגאון דגל של מוסריות, ועוד יוצר ממנה הטפה לאחרים, צריך להיבחן בזכוכית מגדלת. האם הוא באמת כזה? הלוואי שכן. בפועל יש צמחונים מנוולים (כמובן, יש גם קרניבורים מנוולים. מעולם לא אמרתי שלא), ויש טבעונים מנוולים. ויש גם אוהבי חיות שהם שונאי אדם מובהקים. אני עצמי נכוויתי קשות מאנשים כאלה, בגלל שאמרתי שגורל של אנשים מטריד אותי יותר מגורל של חיות. ישר עשו ממני מנתצת ראשי חתולים בפרהסיה.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) למה הצמחונים בכלל עולים על שולחן הניתוחים, ועוד בהקשר של מוסריות? הם האחרונים שמוסריותם צריכה להיות מוטלת בספק. ונצחיה, אני חייבת לומר שאני בהלם מהדעות שלך. ואם יש דבר שאני שונאת בעולם האכזר הזה, זה שכשאיזה סאדיסט רצחני בן מוות מנפץ בקבוק זכוכית על ראש של חתול קטן, ומיד קופצים כל יפי הנפש מטעם מעצמם ואומרים, "אם הוא פגע בבעלי חיים, הוא יפגע גם בבני אדם", כאילו שהחיים של החתול הם אבק.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) ועוד משהו. אני לא יכולה להבין איך אנשים אוכלים בשר חצי נא. רוב המתכונים של שפים גורמה הם של בשר שהוא בעיקר עשוי מסביב. וכשאני חושבת על מישהו שאוכל סטייק טרטר בא לי להקיא. אבל אם אתם חושבים שאני אוהבת ללטף חתולים או להתרפק על כלבים, אז לא. שונרתי, כשאני באה לבקר את חייבת להכניס אותי לחדר סגור או את החתולים. בעצם, עדיף שתבואי אלי.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שועלה, אני כמעט צמחונית מטעמי גועל ואיסטניסטיות.קשה לי לראות מה שהיה חי מונח לי בצלחת. במיוחד אם אני ראיתי את המוצר טרם בישולו. יוצא שאני אוכלת בשר פעמים ספורות בשנה וסובלת ממחסור חמור של B12. אני בחיים לא נכנסת לחנות בשר ואם הייתי צריכה להיכנס גם בני משפחתי לא היו אוכלים בשר. אני לא מה שנקרא "צמחונית בהכרה" אלא "צמחונית מטעמי איסטניסיזם". בגלל אותה איסטניסטיות לא הייתי יכולה להיות גם רופאה וגם בלשית. אני לא חושבת שצמחוניים הם אנשים מוסריים יותר. אבל מי שמתעלל בבעלי חיים הוא מושחת ובוודאי שהוא מסוגל להתעלל בבני אדם. בכל אופן, ההסברים המלומדים שלך מצויינים. ובעניין החשיבות העצומה של צער בעלי חיים בהלכה, כבר פירטתי בתגובותי למטה.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שועלה, אני כמעט צמחונית מטעמי גועל ואיסטניסטיות.קשה לי לראות מה שהיה חי מונח לי בצלחת. במיוחד אם אני ראיתי את המוצר טרם בישולו. יוצא שאני אוכלת בשר פעמים ספורות בשנה וסובלת ממחסור חמור של B12. אני בחיים לא נכנסת לחנות בשר ואם הייתי צריכה להיכנס גם בני משפחתי לא היו אוכלים בשר. אני לא מה שנקרא "צמחונית בהכרה" אלא "צמחונית מטעמי איסטניסיזם". בגלל אותה איסטניסטיות לא הייתי יכולה להיות גם רופאה וגם בלשית. אני לא חושבת שצמחוניים הם אנשים מוסריים יותר. אבל מי שמתעלל בבעלי חיים הוא מושחת ובוודאי שהוא מסוגל להתעלל בבני אדם. בכל אופן, ההסברים המלומדים שלך מצויינים. ובעניין החשיבות העצומה של צער בעלי חיים בהלכה, כבר פירטתי בתגובותי למטה.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שועלה יש קשר מובהק בין אנשים שמגלים רגישות יתר לבעלי חיים, ובין חוסר אכפתיות לאנשים. לא אמרתי שזה אצלך, אמרתי שזו תופעה קיימת. אפשר לראות אותה גם היום אצל פעילי "אנונימוס" וגם בעבר בתקופות שונות. נכון שגם אנשים טובים היו (ועודם) צמחונים. אני עצמי נשואה לצמחוני (שהצמחונות שלו היא משפחתית, בת ארבעה דורות והתחילה בתנועה הצמחונית הגדולה שאי אפשר להתעלם ממנה שהיתה בגרמניה בשנות השלושים של המאה הקודמת). יש לרב קוק מאמר גדול מאוד ומרתק שנקרא "חזון הצמחונות והשלום", והוא מעלה שם את הסוגיה הבעייתית של צמחונות מטעמי מוסר. יש להיות מודעים לעובדה שצמחונות מהווה קפיצה מוסרית, ושלקופצים מבחינה מוסרית עשוייה להיות נפילה בתחומים אחרים, וכך רחמנות מרובה בכיוונים מסויימים עשויה להפיק אכזריות בכיוונים אחרים, למשל כלפי בני אדם. ואפשר להיות אוכלי בשר, ולא אכזריים כלפי בעלי חיים.
שועלה	שועלה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) נצחיה ואפרתי, לתשומת ליבכם כמה עובדות: היטלר היה צימחוני כפי הנראה מסיבות בריאותיות (סבל מהזעת יתר ונפיחות), וזה לא הפריע לו להינות ממנה של גוזלי יונים ממולאים (המנה החביבה עליו לפי עדות שפית שהגישה לו אותה). האידיאולוגיה הנאצית קובעת ש"בטבע שולט חוק המאבק", ובהתאם לכך, היטלר רדף את הצמחונים מטעמי מוסר ואסר על קיומם. אמנם היו לו כלבים שאותם אולי אהב (גם אנשי המאפיה אוהבים את הילדים שלהם), אך זה לא הפריע לו לצוות על שחיטתם של 30000 סוסים כדי שלא יפלו בידי הרוסים. בקשר לנאצים, ימ"ש, ידוע ויש עדויות רבות לכך שתעשיית הבשר פרחה בגרמניה של מה"ע ה2, ומפקדי המחנות נהנו מארוחות בשריות שופעות בין משמרת רצח אחת לשניה. חלק מההכשרה של חלק מאנשי הSS כלל הריגה טקסית (ע"י שבירת המפרקת) לעיני מפקדם, של כלבם האישי אותו גידלו במשך 12 שבועות. עד כאן לגבי צמחוניותם כביכול, של היטלר והנאצים. ולקינוח, מחקרים רבים מוכיחים קשר מובהק בין התעללות בבע"ח לאלימות כלפי אנשים. כך שיש קשר בין היחס שאנשים מגלים כלפי בע"ח ליחס כלפי אנשים. כמובן, אנו יצורים מורכבים ויתכנו ניגודים וסתירות. יש אנשים שהתקשורת עם בע"ח קלה להם מהתקשורת עם אנשים (חלק מהאוטיסטים למשל). אני התייחסתי בעיקר לענין של הנתק הרגשי שמאפשר את האכזריות, מתוך הכרה בכך שהוא קיים גם אצלי, כמו אצל כולנו, או רובנו. כן, גם אני כצימחונית מטעמי מוסר יכולה להתפתות ולטעום בהנאה מהפסטרמה שקורצת לי במקרר. באותו רגע אני מנותקת רגשית מהידיעה על הסבל שכרוך בהפקת ההנאה שלי - ולזה חובתי להיות מודעת, לדעתי. אבל - איש באמונתו יחיה. מי שבוחר לאכול בשר שיאכל בשר - רק שלא ישתמש בתירוץ שהיטלר היה צמחוני, כי זה גם לא נכון, ואפילו אם היה נכון - לא מוכיח שום דבר (היטלר גם לא עישן - אז?...)
עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) נעמי - תודה רבה. כן, היו להם כשרונות להרע, יימח שמם.
נעמי	נעמי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) יותר נכון, עצוב לדעת. לנאצים היה כישרון מיוחד לבחור את האנשים שלהם כמו שהם בחרו חלאות לאייזנצגרופן ולאס-אס בפינצטה
נעמי	נעמי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) ביקורת מצוינת ומהפכת קרביים. רומקובסקי היה זכור לי כדמות שנויה במחלוקת - מהביקורת עולה שאין ממש מחלוקת על נבזותו, טוב לדעת.
עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שונרא - הרבה תודה. זה נורא מה שתיארת לגבי המשחטה של "אדום אדום". ובווריאציה קלה על הפרסומת לבשר שלהם, יש לומר: "אדום אדום"? לא לא, "שלום, שלום", ולא להתראות.
עולם	עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שועלה - תודה רבה! ואני מסכים עם כל מילה. אדם קרוב אצל עצמו, וכאב קל בבוהן שמאל עשוי להציק לנו יותר מאשר טבח נוראי בסוריה (למשל). היכולת לשכוח, להדחיק ולהיות מנוכר לסבל של האחר היא ברכה מצד אחד (איך נוכל לחיות חיים "נורמליים" בלעדיה?) וקללה מצד שני.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) תמיד מטיחים בצמחונים שהיטלר היה צמחוני. אבל לסופרים לא אומרים שהיטלר כתב ספר ולילדים מוכים לא אומרים שאביו של היטלר היכה אותו. ואני צמחונית וחתולאית ויש לי כלב ועבר של פעילות זב"ח ואני אפילו ימנית לאומית. וואו! אולי אני נאצית? לא, לא באמת כתבתי את זה. זו גם מילה אסורה לשימוש על פי חוק. אבל כשאני רואה שבמשחטה של "אדום אדום" משתמשים בשוקר חשמלי כדי לזרז את הפרות, העגלים והכבשים לעבר המאכלת, וגם מכניסים את השוקר לרקטום ומקנחים בהחדרה רקטלית של מקל של מטאטא, אז אני עושה "העתקה" ומרחמת על בעלי חיים ושונאת שנאת מוות את האנשים האלה. אבל אני שונאת גם מתעללים בקשישים ובתינוקות חסרי ישע, אז בעצם עשיתי "גזירה" או "מחיקה" של ה"העתקה". ובאיזה לילה גם מנעתי מהומלס מלהפוך לקרחון אנושי שיתגלה בבוקר על ספסל ברחוב, אז אני כבר ביתרת זכות. וכמו שיש סעיף גלובלי כזה של "פשעים נגד האנושות", אז יום אחד יהיה גם סעיף של "פשעים נגד בעלי חיים", ורק הצמחונים ובעיקר הטבעונים ייצאו זכאים בדין. עולם, אני מעריכה את האומץ והיושר הפנימי שלך לכתוב על משאית התרנגולות ועל רומקובסקי ביחד. ואתה גם חצימחוני, אני זוכרת שקראתי את זה, אז אתה כבר בחצי הדרך אל הצדק. פול מקרטני אמר "אם לבתי המטבחיים היו קירות שקופים, כל האנשים היו צמחונים". התחקיר על "אדום אדום מרוב מכות" ניפץ את התובנה האידיאליסטית והנאיבית של מקרטני. אבל לפחות אצלך, בהקשר של משאית התרנגולות, אפקט השקיפות עבד.
אפרתי	אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) בתוספת לדיון המלומד הזה, שבו לקחתי חלק בזמנו (חלק בדיון לא חלק במלומד...) חייבים לציין כי הנאצים היו אוהבי חיות מובהקים. אז אנא מכם, לאהוב בעלי חיים זה כלל וכלל לא מדד לאהבת בני אדם. לעומת זאת, מי שמתעלל בבעלי חיים מסוגל להתעלל בבני אדם.
נצחיה	נצחיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שועלה, האם הובא לידיעתך שרבים מחברי המפלגה הנאצית, ורבים מקציני האס.אס היו בעצמם צמחונים? רחמנות על בעלי חיים לא תמיד עולה בקנה אחד עם רחמנות על בני אדם. כשאני רואה היום חלק מפעילי אנונימוס אני אומרת שאולי לפעמים זה אפילו להיפך, אנשים עושים העתקה ומרחמים על בעלי חיים במקום לרחם על בני אדם. אני חלילה לא אומרת שאת כזו, אבל אני אומרת שצריך להיות מודעים היטב לסכנה, ולהיזהר.
שועלה	שועלה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים) שואה וצמחונות עם כל ההסתייגות מהשוואות בין אנשים לבעלי חיים והשוואות בכלל, ברצוני לשתף שבחוויה הפרטית שלי יש קשר ברור וישיר בין ההתבוננות והזעזוע הנפשי שחוויתי כנערה ממיפגש עם נושא השואה לבין ההחלטה שלי להיות צמחונית. ההבנה ששרש כל רוע הוא הניכור מהסבל של הזולת, בין אם זולת זה הוא אדם או בעל חי, בשילוב עם חוסר לקיחת אחריות. בהבנה האישית שלי, אחד מלקחי השואה עבורי הוא הבחירה להיות צמחונית (ורצוי טבעונית). שמתי לב שאתה עצמך עוסק בנושא זה בחלק מבקורותייך, ואגב, אני מאד נהנית לקרוא את הבקורות שלך.
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) היהדות בהחלט גורסת שבעלי החיים נורו על מנת להיאכל אבל... צער בעלי חיים הוא לא מונח שנטבע על ידי האגודה הזאת. זהו מונח עתיק יומין ביהדות. היחס אל החיות והבהמות חייב להיות רחום וחנון ובעליהם צריך להאכילם לפני שהוא אוכל. יש כמובן הרבה הלכות בעניין זה, אבל אני פשוט לא מכירה אותן.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) טוביה - אני מסכים שאין מקום להשוואה. וגם מסכים כי אין לכרוך בין שני הנושאים. ובכל זאת, זו עובדה: האסוציאציה עלתה במוחי כאשר קראתי את הספר. האם זה מקרי? לא, אני משער שאסוציאציה כזו עשויה לעלות במוחם של רבים בהקשר כזה. כמו שכתבה קוראת הכל, ערכים משתנים במהלך הדורות ויתכן שבעוד מספר דורות היחס לאכילת בעלי-חיים יהיה כמו (נניח) היחס היום לעבדות: דבר שאינו קביל מבחינה מוסרית בתקופתנו, אבל היה שכיח ומקובל לפני כך וכך דורות. אפרתי - האם היהדות גורסת כי בעלי-החיים נוצרו על מנת שנאכל אותם? (אני משער שיש דיעות לכאן ולכאן בעניין זה.) בעלי-החיים, מכל מקום, היו מעדיפים אחרת...
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) טוביה, מסכימה לכל מילה שכתבת.
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) אפרתי וכל הקוראים האחרים שלום, רציתי רק להאיר נקודה אחת שהדיון בה עובר לדעתי כל גבול ואני אסביר, אושוויץ, היה מקום שבו הרגו אנשים, בני אדם , בצורה תעשייתית , בגז. אבל גם בדרכים אחרות. כאשר משווים את אושוויץ לבית מטבחיים, זה ניתקע לי בגרון. נכון בית מטבחיים הוא מקום רחוק מלהיות סימפטי, אני גם בטוח שרב האנשים שיראו כיצד שוחטים בהמה, יקיאו את נשמתם, ויהפכו להיות צמחונים. אני חושב שאין לערבב מין שאינו מינו. השאירו את השואה מחוץ להשוואות כאלה. קרונות הבהמות, שבהם מתארים את הקרונות שבהן גירשו את היהודים למחנות ההשמדה, היו באמת קרונות בהמות! הרי היהודים לא הוסעו ברכבות במחלקה ראשונה, וגם לא במחלקה שניה, ועד כמה שאני זוכר רובם גם לא קיבלו לא מזון, לא מים, ולא בתי שימוש, כך שאין מה להשוות בין רכבות בהמות למשאיות להובלת בלי חיים. בכל הספרים על השואה שכוללים את סיפור הגירוש, הניצולים מספרים שכאשר הגיעו הרכבות לאושוויץ, מספר המתים לעיתים היה גדול ממספר החיים, תארו לעצמכם מצב שבו פותחים את דלתות המשאית, ומוצאים בתוכה את הבהמות מתות! אז כמה שזה מצער, אינני רואה סיבה לערוך השוואות בין שני הדברים. וגם לחנן, אני מבין את הרגישות שלך לצער בעלי חיים, כמוך, אינני אוהב את הדרך שבה דברים נעשים. אבל, אינני מסכים שיעשה שימוש בזכר השואה שלא לצורך. זה לא שאלה של סתימת פיות, זה שאלה של כבוד לנושא וכבוד לאנשים שאו שעברו שם וחיו את זה, ולבני משפחתם. That's all fox טוביה
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) לדעתי, הלכתם רחוק מדי... ההשוואה שעשה עולם היא לגיטימית לחלוטין ונעשית כל הזמן בתיאור השואה. "קרונות בהמות" זהו מונח שנטבע מזמן בעולם האסוציאציות של נושא השואה. היהדות מתייחסת לנושא צער בעלי חיים בקפדנות רבה. מצד אחד מותר לאכול בשר, אבל אסור להתעלל בבעלי חיים. צריך להאכיל אותם לפני שבעליהם אוכל. מובא בתלמוד בבלי על רבי יהודה הנשיא: "ייסורים של רבי על-ידי מעשה שגרם הוא עצמו באו, ועל ידי מעשה אחר הלכו. על ידי מעשה באו, מה הוא? עגל אחד שהוליכו אותו לשחיטה, הלך תלה [העגל] ראשו בתוך כנף [בגדו] של רבי ובכה. אמר לו [רבי יהודה הנשיא אמר לעגל]: לֵך, לכך נוצרת [כלומר, נוצרת כדי שבני-אדם יאכלו את בשרך]. אמרו [משמים]: הואיל ואינו מרחם - שיבואו עליו ייסורים." לכן, חנן, אתה רואה את העולם מבעד למשקפיים של צמחוני אדוק. אני לא אוכלת כמעט בשר מפני שקשה לי לראות משהו שמזכיר יצור חי בצלחת שלי. אבל בתהליך ההובלה של העופות והבהמות יש צער בעלי חיים נורא.
חנן	חנן (לפני 12 שנים ו-6 חודשים) לדוידי אין כאן שום דילמה זו רק נקודת מבט,מי שאוכל את היצורים, אוטם את ליבו וטוען שהם מוצרים כמו מסטיק ,כול מי שמסוגל למינימום של אמפתיה רואה בהם יצורים חיים שסובלים כשמכאיבים להם בדיוק כמונו,זו אותה ביולוגיה וזה כול כך פשוט. למתוקה, אושוויץ זו תעשיית מוות. אושוויץ זו בריונות אנושית כלפי חסרי הישע לצורך המתתם. אושוויץ זה המקום הנמוך ביותר אליו הגיע האדם לסיפוק הרוע שנמצא בו. אנו בני האדם בעלי המצפון/נושאי חוש הצדק ,ראוי לטובתנו אנו שנברח מהמחוזות הללו (שנמצאים בכול אחד מאיתנו). מי שיכול לבחור בין גזר לשניצל ובוחר בשניצל כי זה יותר טעים לו,אומר בעצם : אני בריון וההנאה שלי חשובה מכול סבל שהדבר גורם לחסרי הישע. מהו הדבר אם לא רוע מזוקק.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) כלומר, לא שתי "שאלות שונות" אלא שני "עניינים שונים".
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) מתוקה - אני בהחלט מודע לרגישות הרבה של הנושא. להלן ציטוט של ניצולת שואה מדף עדויות של "יד ושם": "שלילת האנושיות החלה ברגע שעלינו על קרונות הבקר. התייחסו אלינו כמו אל בהמות.": http://www1.yadvashem.org.il/yv/he/education/ceremonies/testimony.asp יש כאן שני עניינים שונים אך לא בלתי-קשורים. האחד, והוא מרכיב מרכזי במהותו הנפשעת של הנאציזם - התייחסות לציבורים שלמים (יהודים, צוענים) כאל פסולת אנושית, תתי-אדם, יצורים שיש להתייחס אליהם כאל בהמות (או גרוע מזה) ולהשמידם. העניין השני, עניין נפרד אבל קשור אסוציאטיבית באופן טבעי וישיר אל העניין הראשון, הוא שאלת היחס לבעלי-חיים המשמשים לנו כמזון, ודוידי היטיב לנסח שאלה זו. כלומר, האם נכון מוסרית להתייחס לבהמות כפי שאנו מתייחסים לבהמות? אין שום ספק שאלו שתי שאלות שונות, וכאמור אני מבין את הרגישות שלך לעיסוק בו-זמנית בשתיהן.
yaelhar	yaelhar (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) גם האסוציציה שלי קישרה בין המצבים. אני לא חושבת שאסוציאציה כזו מוזילה את השואה (בניגוד לקישורים שעושים לשואה, כדי להפיק רווח). אני חושבת שההמחשה של משהו שאנחנו נרתעים מלחוש, מתבקשת.
דוידי	דוידי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) במשחטה במשחטה הקטנה והעלובה ביותר שוחטים כ 50000 תרנגולות ביום, זאת תעשיה, שרואה בתרנגולות מוצרים. כך שהדמיון מובהק. השאלה היחידה היא האם התרנגולות הן מוצרים או חיות בעלות תחושה... ואינני מנסה להכריע לכאן או לכאן
מתוקה	מתוקה (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) עולם - אכן אפשר להבין מאיפה האסוציאציה באה. יחד עם זאת, מכיוו שמדובר בנושא רגיש אצל אלפי אנשים (אצל מי לא בעצם?) לטעמי, כדאי להיות זהירים ולא להשתמש בשואה בשיח שאינו קשור בה. (שליחת ההודעה הקודמת פעמיים מקורה בתקלה המחשב שלי).
מתוקה	מתוקה (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) אין ספר שלהיות צמחוני מוסרי יותר מלהיות קרניבור. אבל מכאן ועד אושוויץ??? לדעתי ההשוואה לגמרי לא במקום.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) מתוקה - אני לא ערכתי השוואה כזו. אבל, כעובדה, זו אסוציאציה שעלתה בי כאשר קראתי את הספר. ואני חושב שאפשר להבין מאיפה אסוציאציה כזו באה.
מתוקה	מתוקה (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) אין ספר שלהיות צמחוני מוסרי יותר מלהיות קרניבור. אבל מכאן ועד אושוויץ??? לדעתי ההשוואה לגמרי לא במקום.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) חנן - אתה לגמרי צודק. להיות צמחוני מוסרי יותר מלהיות קרניבור.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) קוראת הכל - תודה! מבחינות מסוימות אני מקווה שיום אחד יסתכלו אחורה ויחשבו כך. מאחר ולא ברור אם רמת המוסריות האנושית היא בקו עלייה, עוד עלול להיות שיסתכלו על תקופה זו כעל תור זהב מוסרי (ואנחנו הרי יודעים שזה רחוק מאד מכך).
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) יקיר - תודה!
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) אפרתי - תודה! ובעניין הנאצים - אני מסכים עם כל מילה. ולכן הדה-לגיטימציה שעושים לישראל בדור הזה, הבאה לשלול מן הישראלים צלם אנוש, מסוכנת ביותר.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) לנתי - תודה!
חנן	חנן (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) לכול חובבי השניצלים אתם אנשים נאורים תרבותיים ורגישים מאוד לסבל הזולת עד שזה מגיע לצלחת שלכם ,אז אתם הופכים לסתם מוגי לב שמסתתרים מאחורי הקצב וסכינו המגואלת בדם, אף אחד מכם לא היה מסוגל לרצוח את העוף שנמצא בצלחת שלפניו!! סליחה על הבוטות ומתנצל באם פגעתי במישהו אבל האמת הפשוטה והכואבת צריכה להאמר . אימת המוות משותפת לכולנו ,מי שביקר פעם בבית מטבחיים לא ישכח זאת לעולם ,אושוויץ זה כאן ועכשיו עבור מאות מיליוני יצורים הרוצים לחיות בדיוק כמונו ,הם חשים כמונו וכואבים כמונו ,הסתכלו בעיניים שלהם ,הם לא יודעים לבכות ,אנחנו צריכים לבכות ....
קוראת הכל	קוראת הכל (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מרתקת ומעוררת מחשבה נשמע ספר מעניין, אבל אני שותפה להסתייגות שלך בסוף. בספרים מסוג זה חשוב להיצמד לעובדות ולסיפור כפי שהיה באמת מבלי להגזים ומבלי להפריז. אגב, בעניין העופות, קראתי לאחרונה את "לאכול בעלי חיים" של ג'ונתן ספרן פויר, והתיאור שלך בתחילת הביקורת הוא כאין וכאפס לעומת המתואר בספר הזה... אני מאמינה שיום אחד יסתכלו אחורה על התקופה שלנו בזעזוע ובסלידה ממה שעוללנו לחיות.
יקירוביץ'	יקירוביץ' (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) כל הכבוד לך וישר כח זו אחת הביקורות הכי טובות ויפות שקראתי באתר הזה.
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) תעמולה, כמובן... אפשר לסלוח לחוקרת תעלומות שכמותי...
אפרתי	אפרתי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מדהימה, מבריקה ומרגשת ובעיקר, נוגעת. בי באופן אישי בכלל בגלל הקשר של אמי לגטו לודז'. ולעניין העופות, זה באמת זוועתי. מי שקרא את שנת הבשרים שלי המבריק של רות ל. אוזקי חווה באופן ממשי את תחושת הגועל מאכילת בשר. אני לא צמחונית בהכרה, אבל נמנעת מאכילת בשר ועוף בעיקר מטעמי גועל. אם הייתי צריכה להכנס לאיטליז או לסופרמרקט לדוכן הבשר, גם בני משפחתי היקרים לא היו אוכלים בשר. ושוב לעניין הנאצים, האפשרות להפוך עם שלם לנרדף ברמה הזאת, יכולה לצאת לפועל רק אם שוללים מהם את צלם האנוש. מרגע שהפכו את היהודים לתת-בריאה בדמגוגיה, פרופוגנדה, ותעלומה שפימפמו לתוך ראשיהם של הגרמנים, דמם של היהודים הותר.
נתי ק.	נתי ק. (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) תודה עולם כתבת בצורה מרתקת!
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) דוידי - לצוקרברג יש כל כך הרבה כסף שהוא יכול לשכנע את העופות לשחוט האחד את השני או אפילו את עצמם.
דוידי	דוידי (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) כמו שבשביס זינגר כתב מה הם יודעים - כל המלומדים הללו, כל הפילוסופים הללו - על שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, הנפשע שבכל המינים, הוא נזר הבריאה. כל היצורים האחרים נבראו רק כדי לספק לו מזון, עור, ולסבול ייסורים והשמדה. מבחינתם, כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה. מרק צוקרברג הכריז שהשנה הוא יאכל רק חיות שהוא שחט בעצמו, נו אם אני הייתי צריך לשחוט חיות נראה לי שלא הייתי מסוגל לאכול כמעט שום דבר, אולי עדשים... אין שום ספק שהעובדה שהשחיטה, וכל מה שנלווה אליה מתנהל רחוק מאיתנו וכל מה שיש לנו זה את ה "מוצר" המוגמר מאפשר לנו לנהל את חיינו בקלילות ראויה לציון. ביקורת מענינת אם כי אני חייב להודות שאני מתקשה בקריאת ספרי שואה, כרגע אני קורא את "הכתיבה או החיים" וההתקדמות שלי היא מאוד איטית אני יכול לקרוא רק בגמיעות קטנות
חני	חני (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) הי לא נראה לי שאשכח אי פעם את "הציפורים של היצ'קוק" בהחלט סרט מעורר מחשבה על הקשר ביננו לבין עופות...כן זו הלך המחשבה שככל שיהיו יותר ספרים על המדף בעניין השואה לא יפסיקו לזכור אותה לדורות כי הערך של מילה כתובה נשארת לה...ומזל שכך
בן אסתר	בן אסתר (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) בקורת לעניין
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) דולמוש - תודה! בסוגיית העופות, ישנה סצנה בלתי נשכחת בסרט של היצ'קוק "הציפורים", בה היצ'קוק מספר לצופים על ה"קשרים הטובים" לאורך שנים בין בני האדם לבין העופות בעודו סועד את ליבו בהנאה מופגנת במנת בשר-עוף. באשר לספר, למרות הביקורת שלי עליו, את צודקת: יש חשיבות לפרסומם של ספרים בנושא השואה, גם אם יש בהם פגמים, בעיקר בתקופתנו בה תופעת הכחשת השואה נפוצה בחלקים גדולים של האנושות.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) איילת, תודה! באשר לרומקובסקי, הספר אכן מזכיר כי אם הרוסים היו משחררים את הגטו לפני חיסולו יתכן והגישה לרומקובסקי הייתה שונה. אבל, מאידך, אם רבים מתושבי הגטו היו ניצלים יתכן והיו מגיעים אלינו סיפורים רבים יותר על התנהגותו של רומקובסקי, ובפרט על הפדופיליה שלו. גם כך יש מספר עדויות בנושא, מלבד עדויות רבות ובלתי-ניתנות לערעור על התנהלותו המגלומנית. אז ודאי שבאופן כללי אי אפשר לשפוט את מי שחי בגיהנום ההוא, אבל במקרה של רומקובסקי העדויות הקיימות מראות בברור שהוא הרויח את הכינוי "בהמה" ביושר.
חני	חני (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) בקשר לעופות חוץ מלהפסיק לאכול אותם אני לא יודעת איך עוד אוכל לעזור,בהחלט מטרידה הדרך,אבל מחקרים חדשים שקראתי בעניין מספרים על מגמה לטובת חיות בכלל גם בקרב רופאים,מתמחים,וטרינרים..כל מי שעורך ניסויים ..וכן כמובן האוכלוסייה שערה לנושא יותר מבעבר.בקשר לספר חבל שקראת ולא התרשמת אך כל ספר על השואה "עושה את העבודה " עבורנו היהודים בעולם כמו "דיבר שאין לעבור עליו" ..תודה על ביקורת נפלאה
ככה ככה	ככה ככה (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) מאד נהניתי לקרוא את הביקורת. יחד עם זאת, מעט הערות: ראשית, אם הרוסים היו מגיעים ללודז' לפני חיסול הגטו, יש לשער שהיינו מתייחסים אליו כאל גיבור לאומי שהציל יהודים רבים ממוות. נושא היודנראטים כבר התברר כמורכב מאד, שהרי איש לא ידע ולא יכול היה לשער מה עתיד להיות. הנסיון לשפוט אנשים שחיו בתנאים ההם, תנאים שאני חושבת שלא ניתן לדמיין או להבין אותם (וטוב שכך), כל נסיון כזה, יש בו יומרה שבעיני היא מאד בעייתית.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) מתוקה- תודה!
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) בלו-בלו - תודה!
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) טוביה - תודה! כן, גם אני אוהב שניצלים, קשה להתגבר על תאוות-בשרים! באשר לדרך בה רומקובסקי מצא את מותו, יתכן שלעולם לא נדע.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) יעל - תודה! את כותבת כי "אנחנו מאפשרים [את הגיהנום] בהפניית מבט, בהדחקה, וגם כשאנחנו מפטירים "מסכנים..."". אם להמשיך קו מחשבה זה, אזי אנו מאפשרים אותו בעצם זה שאנו מרשים לעצמנו לחיות חיים "נורמליים" בחלקת האלוהים הקטנה שלנו (פחות או יותר) לצד הגיהנום המתחולל כעת במקום אחר, או זה שעלול להתחולל בעתיד (את העבר כבר לא ניתן לשנות). את הגיהנום של העופות כל אחד יכול לשפר במשהו ע"י הפיכה לצמחוני (בעוונותי טרם עשיתי זאת. או ליתר דיוק, עשיתי וחזרתי לאכול בשר). את הגיהנומים של בני-אדם ברור הרבה פחות איך ניתן לשפר.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) חמדת - תודה! ותודה על ההפניה לספר של פרימו לוי, אותו אוסיף לרשימה.
עולם	עולם (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) נעמה - תודה! זה מזכיר את האמירה של ברק - "וילה בג'ונגל"...
מתוקה	מתוקה (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) ביקורת אינטלגנטית, רגישה ומרגשת. פשוט תענוג לקרוא.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) עולם, אתה כותב מקסים. זו יצירת אומנות לא רק ביקורת. ממש עצוב.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) עולם, אתה כותב מקסים. זו יצירת אומנות לא רק ביקורת. ממש עצוב.
tuvia	tuvia (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) עולם, ביקורת נפלאה אם תמשיך בתיאורים כאלה אהפוך בקרוב לצמחוני, ואני כל כך אוהב שניצלים! בקשר לספר, אני לא הרגשתי את ההרגשה שאתה הרגשת וגם לא הגעתי לאותם תובנות, בקשר לכתיבה של סלברג. אבל, כמו שאומרים, כל אחד והמנה שלו. בקשר לסוף של רומקובסקי, אני חושב שהוא לא עבר את הביקורת של מנגלה , והגיע ישר לסוף, בלי לעבור בתחנות אחרות. בקשר לאפשרות שחוסל על ידי אסירים אחרים, זאת אפשרות שאיננה הגיונית, כי מי שהרג אסיר אחר, הוצא להורג מיד. וגם לא נראה לי שהוא נורה. ביקורת נהדרת. טוביה
yaelhar	yaelhar (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מצמררת. וגהינום קים, בלי ספק. ואנחנו מאפשרים אותו בהפניית מבט, בהדחקה, וגם כשאנחנו מפטירים "מסכנים..."
חמדת	חמדת (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מאלפת . כל מה שכתבת פה על יצור הדוחה הזה רומקובסקי -אכן נוראה .גם יהודי יכול להיות יותר גרוע מנאצי . סופו לפי הויקיפדיה:"ב-28 באוגוסט 1944 נשלח רומקובסקי לאושוויץ עם אחרוני תושבי הגטו, שם נרצח ככל הנראה באותו יום. גרסה אחת מספרת שמנהל גרמני, אותו הכיר מלודז', אמר לו ללכת למישהו באושוויץ ולהגיד את שמו, וכך עשה. האיש, לפי הסיפור, לקח אותו מהטור אל משרדו הפרטי וירה בו. קיימת גרסה נוספת, שלפיה הוא נרצח באושוויץ על ידי אסירים יהודים דווקא, כנקמה על שיתוף הפעולה עם הנאצים." מתוך פרימו לוי, "השוקעים והניצולים", עמ' 47–48. התיאור שלך לגבי העופות מצמרר וכל-כך משאיר דמיון להובלת היהודים בקרונות למחנות .
נעמה 38	נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-7 חודשים) ביקורת מעולה! יש לך רגישות שאני מאוד מתחברת אליה ההרגשה שלי הרבה פעמים שאנחנו חיים בגן עדן קטן על גבול גהנום.