ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 בדצמבר, 2012
ע"י פרל
ע"י פרל
"הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא שתי עיניים ענקיות, בוהקות, המביטות בי מתוך חשכה מוחלטת. עיגולים אלה, אף שמילאו את הדמיון התינוקי שלי (ככל שזכור לי) ברשעות נוראה, הסתבר שלא היו אלא עיניו של חתול המשפחה" (עמוד 9)
כך נפתח ספרו של ניקולאס מאייר אודות ג'ורג' ברניני, אשר הוריו, לולייני טרפז מהוללים שנהגו להופיע ללא רשת ביטחון, קפצו זה לזרועותיו של זה באוויר וצנחו יחד אל מותם. ג`ורג` בן החמש נשלח לצרפת לגור עם דודו, פריץ, החי בפאריס. הדוד פריץ - חייל לשעבר, פסנתרן, איש בוהמה פוחז, הולל בעל חולשות שאין לו שום כוונה לכבוש, לקלפים, לנשים, לאלכוהול ולמיני פרנסות משונות. ג`ורג` ברניני הצעיר נחשף לעולמות חדשים ומטורפים, ומתבגר בינות בתי הבושת של פיגאל, מופעי ג`אז במונמארטר, טיול מסעיר לרומא ולילה בלתי-נשכח שבו ישן בקולוסיאום, ועוד. משמופרד ג'ורג' בעל כורחו מפריץ ולעבור לשיקאגו הוא מחליט להימלט מן הבית תוך הרפתקאות מרובות, להקיף את חצי העולם רק כדי לפגוש שוב את האיש היחיד שאהב באמת - דודו פריץ.
ספר כיפי באמת, כתוב היטב באופן נוגע ללב ומבדר. פנינה אמיתית.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
