• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

מאת ניקולאס מאייר

הביקורת של גל

תמונה של גל
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

מאת ניקולאס מאייר

הביקורת של גל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של גל
הוצאה לאור:מעריב - הד ארצי
שנת הוצאה:1993
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
פרל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“"הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא שתי עיניים ענקיות, בוהקות, המביטות בי מתוך חשכה מוחלטת. עיגולים אלה, א”

3/8
ביקורות על ג'ורג' ברניני חוזר הביתה
הבאה
upel
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

אם כבר לקרוא ספר שכתוב מעיניו של ילד אז זה הספר.
הילד ג'ורג' ברניני שובה את הלב ומוליך את הקורא בזכרונותיו וסיפורו בעיניים עצומות. הוריו שמתו באופן יוצא דופן, דודו המיוחד מאוד ותמימותו הכובשת , ביחד עם כיתבה נהדרת ומהנה יוצרים ספר נפלא ומענג שכיף לחזור אליו מדי פעם.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של אסף THE KOP
אסף THE KOP
תמונה של מיכל
מיכל
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של שקדנית
שקדנית
ר
רחל
6קוראים|גיל ממוצע64|67%נשים

על המבקר

תמונה של גל

גל

ותיק
חבר מזה 16 שנים
71 ביקורות•3 נבחרות•714 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של גל
גל
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות71
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבל714
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת24מתח ריגול והרפתקאות24מדע בדיוני ופנטזיה10

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של גל

תנו לשד לישון

תנו לשד לישון

ג'ון ורדון

בשבוע שעבר חזרתי מקופנהגן.
כמנהגי בקודש אני לוקח עימי שלושה ספרים לדרך. אחד להלוך, אחד לשם, ואחד לחזור.
בהלוך קראתי את "מוקש קטלני", שם קראתי את "תנו לשד לישון" ובחזור ישנתי.
וכך בין נסיעת רכבת לשינה במלון, נגסתי ובלעתי בשקיקה את הספר, או במילים אחרות
תנו לשד לישון לא נתן לי לישון.
ועם כל כמה שנהנתי(ובאמת שכן), הספר עדיין לא הפיל אותי לגמרי. ברור שהוא טוב,וגרני הוא אחלה דמות,
והרי איך תהיה בלש בגמלאות אם לא תתיסר קצת, אם לא תסבול קצת? ובכול זאת משהו היה חסר לי.
הפיתרון מעט מאומץ, הסוף טיפה....
איך אומרים אצלנו-"נו שויין, תמיד יהיה עוד ספר, יו?"

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גל
מוקש קטלני

מוקש קטלני

לי צ'יילד

מדהים איך בכול פעם שאני קורא על מעלליו של רייצ'י (מה? זה שם חיבה, פיתחנו כבר קשר מיוחד), יש לי הרגשה נעימה בגוף.
זה לא ממש בגוף אלא יותר בפנים, כמו הרגשה של לחזור הביתה, למשהו מוכר, טוב, נעים.
ומדהים איך בן אדם שרחוק ממך אלפי קילומטרים, לא מכיר אותך, לא שמע אליך (אלא אם יצא לו לקרוא את הבלוג שלי, ואני בספק) ועדיין הוא מצליח לגרום לך להרגיש ככה.
סחתיין עליך צ'יילד, אתה אחלה גבר.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גל
הכבש הששה עשר - מהדורה מאויירת

הכבש הששה עשר - מהדורה מאויירת

יהונתן גפן

מסמני ההתבגרות של זרובי-

- "מה אתה רוצה לקרוא היום?"
- "את הספר החדש"
- "עוד פעם? אתמול קראנו אותו, וגם שילשום וגם כל השבוע"
- "אבל אני אוהב אותו, הוא יפה"
- "טוב. אז איזה שיר אתה רוצה?"
- "אני כבר לא תינוק"
- "טוב, היי, אני כבר...
- "לא תינוק"
- "אני מתלבש..."
- "לבד"
- "ומתפשט..."
- לבד"
- "ואוכל..."
- "אבא, נכון שאני כבר לא תינוק?"
- "נכון חמוד שלי, אתה כבר ממש גדול ובוגר"
- "אז נכון שאני יכול ללכת כבר לבד לגן?"
- "לא חמוד שלי, עוד לא"
- "אבל אני רוצה, אני כבר לא תינוק"

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גל
מעוף הצללים

מעוף הצללים

אורסון סקוט קארד

שנים שאני מחכה למוצא פיו של סקוט קארד, ובמיוחד לדעת מה קרה לבין ועולליו.
כשיצא הספר לא חיכיתי שנייה ומיד לקחתי בעלות עליו, ואולי כאן נעוצה שורש הבעיה.
אני התאכזבתי קצת.
בגדול, אורסון היקר משחזר את הרגעים הגדולים של הדמויות שלו, ומתצרף את כל התכונות של דמויותיו
לכדי שלושה ילדים, שכמובן הם גאונים, חכמים, מוצלחים ו... עוללים. בשלושתם סובב המפתח של אנטון
ו... טוב אני ממש לא רוצה לעשות ספויילר.
בקיצור אני קראתי בשקיקה, אבל מרגיש לי כמו סוף.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גל
הפרשה

הפרשה

לי צ'יילד

אני יודע איך ג'יק ריצר, הפך להיות ג'ק ריצר.
ואני לא תכוון איך הוא הגיע לעולם, אני מתכוון איך הוא הפך להיות מי שהוא.
וזה נכון גם לקטע שלו עם מברשת שיניים מתקפלת, ההתנתקות מהרכושנות, ולבישת סך הביגוד שברשותך ואחר כך
לזרוק לפח. וגם כמובן איך הוא הפך למגן של החלשים, לרודף צדק, לבלתי פגיע, ובכלל לשילוב האולטימטיבי סופרמן, המגן, איש הברזל והחייל האוניברסלי.
אז אני יודע איך ג'ק ריצר הפך להיות ג'ק ריצר, ואפילו נהנתי מכך מאוד. כרגיל.
עכשיו נשאלת השאלה איך לי צ'יילד הפך ללי צ'יילד?

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גל
אין עשן בלי אש - ספורי (סיפורי) סמי הכבאי

אין עשן בלי אש - ספורי (סיפורי) סמי הכבאי

כל לילה לפני השינה אני מקריא לזרובי סיפור.
ולפחות פעמים בשבוע אני נאלץ להקריא את סמי הכבאי.
"אבל אבא, למה נפל לאדם הבקבוק"
"אבל אבא, למה וולי (הכבשה של אדם) הלכה לאיבוד?"
"אבל אבא, למה היה פאנצ'ר ביופיטר?"
איך תסביר לו שזה רק סיפור, ואפילו לא הטוב ביותר מספרות הילדים הקיימת אצלנו במדף?
לפחות הוא לא שואל מה אדלה וינקל'ה עשו בתוך הצריף?

לפני 13 שנים•גל
הילד שמכר את צחוקו

הילד שמכר את צחוקו

ג'ימס קריס

ישנם מספר ספרים שאני יכול לאמר בוודאות שהם השאירו בי משהו, יותר ממשהו, גם אחרי שנים רבות. בינהם אפשר למצוא את "האחים לב ארי", "השד מכיתה ז", "אורי" וכמובן "הילד שמכר את צחוקו."
עברו כבר יותר מעשרים שנה מאז שקראתי אותו, ואותו בניגוד לשאר לא חזרתי לקרוא. אבל הזכרון ממנו עדיין חקוק.
אני זוכר זעזוע מעצם הרעיון של הספר, אני זוכר ספר עצוב אבל אופטימי, אני זוכר ספר שלא משלים עם רוע הגזירה, אני זוכר ספר שמשאיר ניצוץ של תקווה לילד שמרגיש שאין כבר מה לעשות, ואני זוכר דמעות בעיניים.
יותר מכול אני זוכר ששאלתי את אבא שלי אחרי שסיימתי את הספר-
"אבא, אפשר למכור חיוך?"
הוא לא הבין על מה אני מדבר

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גל
מותה של גיבורה אדומה

מותה של גיבורה אדומה

קיו קסיאולונג

אני חובב ספרי מתח, בלשים וכו...
בין אם הם בריטים, אמריקאים,שבדים/סקנדינבים או ישראלים, אני נוהג לגמוע אותם כמו שבר גרילס נוהג לאכול תולעים באמזונס. (אוקי אני גם אוהב את השורד האולטימטיבי, תהרגו אותי).
אבל לראשונה בחיי קראתי ספר מתח סיני. הבדלי התרבות, התפיסה, צורת המחשבה, המסגרת הפוליטית והפוליטיקה הפנים מפלגתית אלו בעניני האלמנטים שהיו הרבה יותר מיוחדים מפיענוח הפשע עצמו.
ועדיין הספר מהנה מאוד, מיוחד מאוד ומסקרן.
אומנם הייתי מעדיף לקרוא בשפת המקור, אבל גם בר גרילס היה מעדיף לצנוח בסופר מרקט ולא על דינה בסהרה.
(אוקי, אני חייב להרגיע עם זה, אני יודע)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גל
פני מועדות לכוכבים [מחודש]

פני מועדות לכוכבים [מחודש]

אלפרד בסטר

מדהים.
מדהים, מדהים, מדהים.
אני לא נוטה לסווג ספר כ אחד הטובים שקראתי, אבל אין ספק שזו לא תהיה טעות לעשות זאת כאן. סיפור מדע בדיוני בעל ביקורת חברתית נוקבת, סיפור על שאפתנות ותחושת שליחות עד אין סוף, סיפור על נפש אנושית ויכולותיה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גל

ביקורות נוספות על "ג'ורג' ברניני חוזר הביתה"

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

הסיפור מעניין: ג'ורג' ברניני בנם של לולייני טרפז בקרקס, היה בן 5 כשהם מצאו את מותם (יחד) בתאונת עבודה, מול צופים בהופעה. לא אבל במיוחד (הוריו היו זרים בעולמו) הוא מועבר אל דודו אחי אביו אותו לא פגש לפני כן שהוא מוסיקאי, בוהמיין וחי בפאריס. הדוד מגדל את אחיינו היתום בתפריט של משקאות משכרים, הכרות (קרובה) עם בית זונות בפיגאל, פרנסה מכל הבא ליד ובוז תהומי לסדר "בורגני" ולבית ספר. הילד לומד צרפתית, לומד להעריך את החופש ממחוייבות, ולומד את שפת אמו מספרים קלאסיים שהוא קורא. אחרי מספר שנים הוא מועבר על כורחו לדודתו בשיקגו ומנסה לצלוח שם את גיל ההתבגרות, את התיכון ואת חוקי ההתנהגות החדשים, ולהתמודד ככל האפשר עם חוסר השליטה בחייו ועם חוסר בשורשים בני קיימא.

סיפורים בהם הגיבור גדל באופן בלתי שגרתי נפוצים למדי. "הנסים של אדגר מינט" עולה על דעתי כדוגמה מוצלחת. בדרך כלל הסופר מנסה להסיק איזה מסקנה חובקת עולם מהמצב המיוחד של גיבורו: לגרום לקוראים להשתאות לנוכח האומץ ושאר הרוח שמגלה הגיבור, ולהזדהות עם חייו הלא שיגרתיים. במקרה הזה ההצלחת מוגבלת: ג'ורג' הצעיר נראה כנער שמרחם על עצמו, מעדיף לספק לעצמו תרוצים למה לא כדאי לו לפעול, וגם כשהוא פועל סוף סוף הוא אינו שלם עם הפעולה.

ניקולאס מאייר שהוא במאי ותסריטאי אמריקאי מציג בספר הזה - שיצא לאור ב1981 - תאור מפורט של תרבות אמריקאית החשה בנחיתותה כלפי התרבות האירופית, והדוד הוא הנציג האותנטי של הגישה הזאת: הוא אמריקאי שחי בפאריס את שמו "המרובע" החליף לפריץ, את שפתו החליף לצרפתית, מקצועו הוא מוסיקאי ופרנסתו היא ערב רב המבטיח לו גג ומזון ואת כל בנות הזוג ללילה שיוכל להשיג, אך שום רכוש - מרחק רב ממה שנתפס כהכרחי במקום ממנו בא.

אז מה יש לומר? סיפור נחמד. הכתיבה בסדר אם כי השפה מעט מיושנת. אבל למרות שהסיפור כתוב בגוף ראשון, לא הרגשתי שהוא נכתב ע"י נער, אלא ע"י מבוגר המנסה לחשוב "כמו נער", והתוצאה בינונית ושגרתית.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•yaelhar
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

"הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא שתי עיניים ענקיות, בוהקות, המביטות בי מתוך חשכה מוחלטת. עיגולים אלה, אף שמילאו את הדמיון התינוקי שלי (ככל שזכור לי) ברשעות נוראה, הסתבר שלא היו אלא עיניו של חתול המשפחה" (עמוד 9)


כך נפתח ספרו של ניקולאס מאייר אודות ג'ורג' ברניני, אשר הוריו, לולייני טרפז מהוללים שנהגו להופיע ללא רשת ביטחון, קפצו זה לזרועותיו של זה באוויר וצנחו יחד אל מותם. ג`ורג` בן החמש נשלח לצרפת לגור עם דודו, פריץ, החי בפאריס. הדוד פריץ - חייל לשעבר, פסנתרן, איש בוהמה פוחז, הולל בעל חולשות שאין לו שום כוונה לכבוש, לקלפים, לנשים, לאלכוהול ולמיני פרנסות משונות. ג`ורג` ברניני הצעיר נחשף לעולמות חדשים ומטורפים, ומתבגר בינות בתי הבושת של פיגאל, מופעי ג`אז במונמארטר, טיול מסעיר לרומא ולילה בלתי-נשכח שבו ישן בקולוסיאום, ועוד. משמופרד ג'ורג' בעל כורחו מפריץ ולעבור לשיקאגו הוא מחליט להימלט מן הבית תוך הרפתקאות מרובות, להקיף את חצי העולם רק כדי לפגוש שוב את האיש היחיד שאהב באמת - דודו פריץ.

ספר כיפי באמת, כתוב היטב באופן נוגע ללב ומבדר. פנינה אמיתית.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•פרל
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

"לא אני לא רוצה את הספר הזה" כך התעקש בני בחנות הספרים כשאמרתי לו שזה הספר שבחרתי לרכוש עבורו. הכעס היה גדול. יצאנו מהחנות והספר, עטוף באריזת מתנה בידי וילד כועס לצדי. הספר היה מונח בחדרו ימים ארוכים, עטוף וממתין. ואז זה קרה. ככה סתם יום אחד הוא פתח את העטיפה והחל לקרוא על ילד אחד בפריז שהוריו לולייני הקרקס התאבדו והוא וידידת נפשו עושים את כל הדרך להגיע אל הדוד פריץ האוהב והאהוב ועלילותיהם המרובות , מתגלגלות זו אחר זו ומכולן הוא מצליח להיחלץ.
קסם של ספר. ומאז בבתינו יש משפט שחוזר ונשנה בכל פעם: "איזה כיף לו, למי שטרם קרא את ג'וג' בריני חוזר הביתה",כי אנחנו כבר יודעים איזו הנאה צפויה לו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גדפ
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

אחד הספרים המיוחדים והקסומים שקראתי, מומלץ לכל מי שמחפש לקרוא סיפור מדהים, שונה ומיוחד.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•א ס
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

ספר קצת פנטסטי אבל זכור לי כמרגש וממש מכניס אותך לעלילה, אתה מרגיש שותף לגיבור הספר ולמה שקורה לו

לפני 13 שנים•מירב ל
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

הספר הזה נועד למי שאהב את 'התפסן בשדה השיפון', רק שבמקרה דנן הסוף יעשה לכם טוב על הלב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אסף THE KOP
ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ג'ורג' ברניני חוזר הביתה

ניקולאס מאייר

אחד הספרים הטובים שתקראו אי פעם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•upel
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“אחד הספרים הטובים שתקראו אי פעם.”