ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 בנובמבר, 2012
ע"י מנטה
ע"י מנטה
התחלתי לאהוב יותר את סם הוא נעשה קליל יותר מבספר הראשון לאהוב אותו זה היה קל לעומת זאת גרייס הפרקים שלה נהיו כבדים נורא וחולניים משהו "הכאב אוכל אותי ושותה ואותי", בנוסף הרגשתי שהיה ריבוי נקודות מבט אני חושבת שארבע זה כבר הרבה יותר מדי.
קול בנוי על סטראוטיפ מסוים ולא חורג ממנו בהרבה ואני מרגישה שלא מיצאו את הדמות שלו עד הסוף היה אפשר להוציא ממנו יותר אבל ככה זה שהספר לא רק עליו זאת אחת הבעיות שלא מתמקדים רק בדמות אחת.
איזבל נפתחה מאוד גיליתי אותה בצורה אחרת לגמרי משהו בכאב שלה גורם לכול אחד להתחבר אליה
**********************************
התיאורי בית חולים שהיו בסוף גרמו לי להרגיש רע בעצמי וכאילו אני יושבת איתם בקפיטריה היה משהו מאוד טריקי בסוף, שהשאיר אות עם צירוף מילים בראש "צריך למצוא תרופה לכול צרה"
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
