ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 באוקטובר, 2012
ע"י חגית
ע"י חגית
יש לנו סוג של מיני מוזיאון נדי בבית: בובת נדי, המכונית של נדי, קלטות, דיסקים, ועכשיו יש לנו גם ספר! קניתי את הספר ממישהי שהבן שלה כבר גדל. טוב, כשהייתי קטנה אהבתי לשמוע את סיפורי נדי שהקריאו ברשת ב', מה לעשות לא היה אז ערוץ הופ ולא d.v.d. וגם לי היו המון ספרים של נדי, כנראה דמות של בובון שאי אפשר שלא לאהוב, וזה אף פעם לא עוזב. אז מודה! גם אני עדיין אוהבת את נדי, ומשתתפת באיסוף הפריטים. הסיפור הזה, לדעתי, פחות מוצלח. למרות שאני בכלל לא מחליטה פה, רכשתי את הספר אתמול וכבר הבת שלי מקריאה אותו לצעצועים שלה, והניחה אותו בלילה על יד הכרית. כנראה שנדי לעולם יהיה אהוב.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חגית
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
לאם ולילד...
בדיוק!
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
לאם ולילד...
אוי, איזו נוסטליה. הייתי חוזרת בריצה מבית הספר כדי להדביק את האוזן לטרנזיסטור ולשקוע בנילס הולגרסן, משפחת החיות המוזרות ועוד תסכיתים מופלאים
|
|
|
חגית
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
סיפורי נדי
הייתה תסכית שבועית כזו ברדיו, וזה היה היום היחיד שאמא שלי הרשתה לי להאזין לרדיו ולא ללכת לישון בין 14:00 ל- 16:00 ...מוטי ממש פיספסת. דווקא את תכנית הטלוויזיה אני לא זוכרת שראיתי כילדה, אני משלימה עכשיו...
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
הזכרת נשכחות. נדי היה להיט בטלויזיה החינוכית לפני הרבה שנים.
באמת איך אפשר לשכוח אותו?
|
|
|
מוטי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
מה???
שמעתי נכון? הקריאו את נדי ברדיו? איך פיספסתי.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
