ראשית, אני מבקש להקדיש ביקורת זאת לד״ר רבקה ניר מהאונ׳ הפתוחה , המנחה שלי בקורס מרד בר כוכבא.
בשנת 1997 כתבתי עבודה סמנריונית בשם : אדריאנוס - מדיניותו הדתית כלפי היהודים, וגורמי מרד בר כוכבא.
במסגרת המחקר השתמשתי בספרה של מרגרט יורסנאר, זכרונות אדריאנוס.
מקום נכבד בספרה מוקדש לנושא מרד היהודים ברומאים בהנהגת בר כוכבא או בשמו האמיתי בר כוסיבא.
מרגרט יורסנאר מתארת את הקיסר הרומאי הזה אשר נחשב לאחד מחמשת הקיסרים הנאורים של רומא אשר עלו לשלטון בזה אחר זה ואשר נקודה אחת היתה משותפת לכולם, הם היו בנים מאומצים לקיסר הקודם להם דבר שהבטיח , בחירה טובה, חינוך מיוחד תחת השגחת הקיסר הקודם, ומילוי תפקיד הקיסר לאחר מעבר בכל תפקידי ראשות המבצעת הרומית.
כאשר ירש אדריאנוס את מקום אביו מאמצו, טריאנוס קיסר, אשר נודע ככובש גדול וכקיסר שהצליח להביס את אויבי הקיסרות הרומית הקשים ביותר, נודע אדריאנוס כשליט הדורש שלום . שלום זה הידוע בשם הרומי PAX ROMANA, הוא השלום הרומי.
במסגרת מאמצי השלום, החליט אדריאנוס להחיל על האמפריה גם דת אחת מרכזית אשר תבוא במקום כל הדתות השונות והמשונות שהתקיימו ברחבי האימפריה, וכאן נכונה לאדריאנוס התנגדות מצד עמים שונים וביניהם היהודים.
מצד ההלכה נחשב אדריאנוס לרשע ומוקצה בשל החלטתו לאסור על המילה, ולבנות במקום ירושלים עיר רומית בשם הידוע, אליה קפיטולינה. שני צעדים שנועדו לבטל את ייחודם של היהודים ולעשותם עם ככל העמים. אבל כמו שאמרתי קודם, פה הוא ניתקל במחסום, שאותו לא ציפה.
ההתנגדות היהודית נתפסה בעיניו כמרד של קנאים ברברים, שכל טכסיהם נוגעים בחילול הקודש ובחילול והשחתה של גוף האדם. ( ברית המילה נתפסה כאקט בארברי וכהשחתת גוף האדם שהוא מושלם כיצירה אלוהית- אלילית),
אדריאנוס אשר חונך על ידי מיטב החונכים היווניים ביניהם אקיליוס אטיאנוס, ואצל הפילוסוף היווני איסאוס איש אתונה. חינוך זה השאיר בו משקעים עמוקים בכל הנוגע לאופי המיוחד של הדת היוונית שאותה יאמץ לאחר מכן כדת ראשית לאמפריה בהנהגתו.
אסור גם לשכוח שבמסגרת הדתית התקיים גם פולחן הקיסר, שבמסגרתו הועלו קורבנות לשם הקיסר ותפילה לבריאותו.
מאז ימי אוגוסטוס, היה ידוע שהיהודים קיבלו פטור מפולחן זה , ובמקומו נודעה תפילה לשלום הקיסר, ביטוי ידידותי שנועד לרכוש את לב הקיסר.
ברור שלאדריאנוס ברכה לא היתה מספיקה והוא רצה שפולחן הקיסר יבוצע בבית המקדש ההלניסטי שבנה במקומו של המקדש היהודי בהר הבית.
ככל שאנו מזהים בהתנהגותו של אדריאנוס גישה של איחוד וייחוד הקיסרות, עמד העם היהודי שבארץ ישראל ובתפוצות וקיים התנגדות אקטיבית או פסיבית להנחתה הקיסרית.
כאשר לקחו היהודים נשק לידם ותקפו את הכוחות הרומים ועוזריהם, לא נישאר לקיסר הרומאי אפשרות אחרת מאשר לגדוע את ההתקוממות היהודית בארץ יהודה.(Judea).
יורסנאר כותבת ניפלא, הספר שמבוסס על מחקר עמוק ועל מקורות שנותרו מאז תקופת אדריאנוס,
בספרה מופיעים דמויות אמיתיות אשר חיו בימי אדריאנוס ואשר היו קרובים אליו בדרך זו או אחרת .(
קשרים רומנטיים שהרי אדריאנוס לא בחל בקשרים עם נשים ועם גברים במקביל),דמויות אחרות הם אישים שפעלו והשפיעו על חינוכו, שירותו הצבאי בלגיון ה-II, ולאחר מכן עד לעלותו לשלטון הקיסרי.
אדריאנוס שלט תקופה ארוכה ושלטונו נחשב לתקופת שיא של פריצה תרבותית, כלכלית וכו׳ בהיסטוריה הרומאית.
ספר נהדר , ראוי לכל המחמאות שלהן זכה בצדק.
נ.ב ( במיוחד לחמדת)
תמונת ראש הקיסר אדריאנוס היא תמונת פסל ברונזה של אדריאנוס שנמצאה בחפירות אשקלון
ונימצא כיום במוזיאון ישראל.
טוביה
















