ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 באוקטובר, 2012
ע"י ג'ורג'
ע"י ג'ורג'
הסופר עשה עבודת מחקר על מנת לגלות את ה"סוד" של גיבור הספר יעקב קוז'לציק. גיבור הספר מבטא את אחת הבעיות הנוראיות שתקופת השואה הביאה בחובה. למעשה כמעט ואין פתרון לבעיית היהודי אשר מנוצל בצורה הצינית ביותר ע"י החיה הנאצית הוא הקאפו שכן איך שלא יתנהג, או איך שכן שיתנהג תמיד הוא בבעיה .תמיד הוא יהיה מוקע אם ע"י בני עמו ואם ע"י השטן ששלח אותו או שעומד על גבו. בעיה זו לא נולדה במחנות הנאצים. הנאצים ימ"ש היו תלמידים טובים של אבי אבות רודף היהודים עוד במצרים הלא הוא פרעה החולני. פרעה היה אבי הרעיון של לנצל את היהודי נגד היהודי. אומרת התורה בספר שמות פרק ה' פסוק י"ד "ויוכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נוגשי פרעה לאמור מדוע לא כיליתם חקכם ללבון כתמול שלשום גם תמול גם היום" רש"י במקום אומר דברים חד משמעיים ופשוטים: "ויוכו שוטרי בני ישראל"- השוטרים ישראלים היו וחסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימין הלבנים לנוגשים שהם מצריים והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה. לפיכך זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין, ונאצל מן הרוח אשר על משה והושם עליהם." לומדים אנו מפסוק זה כי נושא הקאפו היהודי היה כבר בגלות מצרים. עוד לומדים אנו כי התפקיד קשה הוא מנשוא. עוד רואים שאותם מסכנים שבמצרים היתה בהם רוח גדולה ואצילית מאין כמוה ומה שאחיהם לא היו מסוגלים לעשות ולבצע הם עצמם ביצעו ועל זה הוכו ע"י קלגסי מצרים. הם גם קיבלו שכר עצום מאת בורא העולם בהיותם לאחר מכן חברי הסנהדרין. כל זה בא ללמדינו כי במקום שהקאפו עומד אין לנו הרשות והיכולת לשפטו. היה "גדול" מגדולי ישראל שאמר עם התפסו בארץ של קאפו שהתעמר בו בעת היותם יחד באושויץ כי אין לו למוכה (לאותו גדול) מאומה נגד אותו מסכן שכן "שם" היה עולם אחר ובמילים של דינור "פלנטה" אחרת. לכן אין אפשרות לדון את אותם אומללים באמות מידה של היום. טוב עשה איפוא המחבר על שחשף את אישיתו הנעלמה של הקאפו גיבור הספר. כידוע לא שרד האיש את "אימי" התקופה שבאה לאחר אימי השהיה במחנות. ליבו הכריעו ולא עמד בביקורת הקשה שהוטחה בו. כמובן הבעיה נותרה לא פתורה וכך תישאר לעד. לפחות זכה המחבר במצות הצבת מציבה על קברו ועל זב בודאי יבורך ויבוא על שכרו. מי שהשואה קרובה לליבו מוזמן לקרוא את הספר וללמוד פן נוסף וקשה של השואה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אברהם
(לפני 13 שנים)
גורג' אהבתי את הביקורת שלך.
אכן זו דילמה לא פשוטה.
וההתמודדות האמתית היא בין האסירים לבין אלו שהתמנו לקאפו. כל אחד נאחז בחיים בדרכו שלו. וכל אחד רואה את הדברים מנקודת מבט שונה. מצד אחד, לגבי הקאפו "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" ומאידך לגבי הניצולים, "אין אדם נתפס בשעת צערו". |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
