ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 ביוני, 2014
ע"י גוטי
ע"י גוטי
זהו סיפורו של יעקב קוזלצ'יק, איש השרירים היהודי והסוהר של בלוק 11 במקום הנורא ביותר אי פעם, אושוויץ.
זהו גם סיפורו יוצא הדופן של הסופר, אמיר השכל - איש חיל-האויר שמביא לנו את סיפורו של יעקב ממש כסיפור בלשי. צעד אחר צעד נבנה לנגד עיננו סיפורם הלא יאמן של אלה שהרצון לחיות ויצר ההשרדות, הביאו אותם למצבים קשים מנשוא ובעיקר בלתי מובנים לבן אנוש שיושב בביתו הנוח וקורא על כך. כי איך אפשר להבין בכלל את תפקידו הנורא של התליין והסוהר מבלוק 11, בלוק הנידונים למוות?
כשקיבלתי את הספר לידי, לפני יומיים, חשבתי לעצמי, אוף, עוד ספר על השואה!!! אבל זה באמת ספר מעט שונה. שונה ולא רק בגלל יעקב קוזלצ'יק, שמשון הגיבור של יהדות פולין, אלא בעיקר בעקבות הסופר שכתב וחקר את תולדותיו.
אמיר השכל נולד הרבה אחרי שנסתיימה מלחמת העולם השנייה ונדבק בחיידק קוזלצ'יק בעקבות מסע לפולין.
בספרו מציג אמיר השכל את דילמת הקאפו היהודי. האם זהו תפקיד של גיבור או של משת"פ?
במקרה של קוזלצ'יק ניכר כי השכל בחר באופן מובהק את השתייכותו של גיבור סיפרו. הוא גיבור גם בגוף וגם בנפש. איש יקר ויהודי ענק מימדים ולב ולפיכך ראוי שכך יזכר לעולמי עד.
מחקרו של אמיר השכל ראוי להערכה רבה. דרך סיפורו יוצא הדופן של יעקב קוזלצ'יק הוא בעצם מספר את סיפורם של אותם אנשים שסיבלם בא להם גם מהצורר הנאצי וגם, אולי אף יותר, מהביקורת הציבורית כאן בארץ. סיפרו תמציתי ומעניין מאוד. אין בו סיפורי זוועות אלא בעיקר הרבה מאוד סיפורים על אנושיות שהיא ראויה להערצה בשל נדירותה באותה עת ובאותו מקום הידוע לשימצה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גוטי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה לך דני. קוזלצ'יק היה באמת אדם מאוד ממסקרן ומיוחד ולפי השכל עם לב ענקי!
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
סיפור מרתק!!!
הערת בי סקרנות גדולה לקרוא עוד על האיש, ורוב המסופר והמספרים עליו עושים אתו חסד דווקא ומציגים אותו כמי שסייע רבות לילדים ולכל מי שיכול היה לעזור לו בעזרת שוחד באמצעות פריטים שאסף מהמחנה. גורלו לא שפר והנאצים רצחו גם את אשתו ואת שני ילדיו. מה שברור הוא שתפקיד הקאפו היה תפקיד לא אנושי !! תפקיד שגם אם שרדת את אימי השואה, הנפש שלך לא תשרוד את החיים שאחרי, את ההאשמות, את המבטים, את הכתובים. ואכן "שמשון אייזן" החזק , איש הברזל שכופף בידיו פסי מתכת עבים, לא עמד בזה ומת בחולון בגיל 51. |
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
בקורת רגישה ומסקרנת.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת