כשהייתי ילד הייתי כמובן "תולעת ספרים". אהבתי מאוד את ספרי אריך קסטנר. קראתי אז את כל ספרי הילדים שלו שיכולתי למצוא.מצד שני ללא קשר לכך תמיד אהבתי אוטוביוגרפיות שמספרות על חיים אמיתיים של כותביהן.
כך שכעברתי לפני כמה ימים במקרה באגף הילדים של ספריה ציבורית הבחנתי לפתע בספר הזה ומיד לקחתי אותו לקריאה - למרות שכבר מזמן אינני ילד... האמת היא שגם מבוגר יכול בקלות לקרוא את הספר הזה וליהנות ממנו. מדובר כאן באוטוביוגרפיה אמיתית של אריך קסטנר שמספר כאן על חייו כילד על יחסיו כבן יחיד עם הוריו.על הפרנסות של הוריו בראי התקופה (תחילת המאה הקודמת) על בתי הספר שלו, על מוריו ועוד ועוד...
מה שנהדר אצל קסטנר הוא שהוא איננו מתחנף לקוראיו הצעירים והוא מספר גם על דברים קשים בלי לעשות הנחות ובלי "ציפוי של סוכר"ומצד שני יש המון הומור וגם חמלה בכתיבתו הנהדרת. לדעתי אפילו האיורים המצורפים שהופכים
את הספר "אוטומטית" לספר לילדים הם ברמה גבוהה מאוד ואפילו מהם אדם מבוגר ייהנה אולי אפילו יותר מילד...
אני ממליץ מאוד על הספר הזה לכל אחד בכל גיל...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
