ביקורת ספרותית על תנו לגדול בשקט - קיץ אחד ביחד #2 מאת ליאת רוטנר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בספטמבר, 2012
ע"י פחד


היי, ליאת רוטנר, יש לי כמה דברים לומר לך!
למה ומדוע ואיך זה שכל בני הנוער בישראל נסחפים אחריך כמו זבובים אחרי דבש?! אני יודעת למה... כי את פשוט רושמת בצורה יוצאת מהכלל ויש לך כתיבה שמדברת אל הנוער של היום, ולשם שינו זה כל כך כיףףףף לקרוא ספר ישראלי, בלי שמות אמריקאיים, ספר נוער טוב ופשוט שאולי אין בו יותר מדי עומק, אבל בא בזורם לקרוא אותו.
אוקי, פה בערך מתחילה הביקורת שלי.
בניגוד להללויה שכתבתי למעלה, יש כמה נקודות שמאוד עצבנו אותי בספר הספציפי הזה, ונראו לי מאד, אבל מאוד מוזרות, ואני מרגישה שזה חטא לא לשתף אותם עם שאר קהילת הקוראים:
1)מה לעזאזל עלה בדעתה של הגברת אלינור לחזור? כאילו, למה שתרצה? אי אפשר לתרץ את זה במילים: "היא החליטה שהיא תשיג את תומר בכל מחיר" - כי היא בקושי אהבה אותו באמת! אין לה שום סיבה לנטוש את החיים היפים שלה באילת! זה כל כך לא ריאלי!
2) איך תומר סלח לה כל כך מהר?אני לא הייתי סולחת!
3) יש לי בראש רשימה מכובדת ביותר של מילים שאנחנו ממש ל רוצים לערב בספרות שלנו, ובינהם כמה קללות וסלנגים שנראים לי פשוט... לא מתאימים. בלומר, נכון שזה ספר נוער קליל ולא אמורים לכתוב פה בשפה של "שר הטבעות", אבל בכל זאת, "בייבי?" כאילו, זה נראה מוזר שרגע הם מדברים, "הינך יכול בבקשה לשתוקנא?" ורגע הם צורחים "יום בזבל, אחי, תני לי הרגשה של כיף, בייבי.." זה נשמע לא מציאותי.
4)קצת הרגשתי שהעלילות לא תפורות טוב. כלומר, זה קצת לא ריאלי כל הסיפור עם ההורים של תומר וענבל, אבל בגלל שאני מאוד אוהבת את הדמויות האלה, אני מעדיפה לא להמשיך לפרט.
5) זהו ספר נוער מאוד, אבל מאוד, פשוט, ואפשר להזדהות בקלות עם הדמויות, אפילו שהן די לא מציאותיות באופי שלהם, ואין לי בדיוק את המילים המתאימות לתאר את זה אבל... היה אפשר להעלות קצת את הרמה. כלומר, אני לא יגיד שהספר "שטחי" אבל לא הרגשתי יותר מדי מחשבות שעלו לי בראש בתגובה אליו...ואולי עדיף ככה ככה זה צריך להיות??
6) היו קטעים שהרגישו לי ממש קטועים ולא קשורים, ונראה שליאת מתמודדת עם קושי לתאר את כל מה שקורה ביומם של שישה דמויות שונות. זה די מגניב אבל קצת מעיק כשיש שש גיבורים!!!

אז עכשיו, כשסיימתי להגיד את הנקודות שהפריעו לי אפשר לחזור להלל שאומרים רוב המשתמשים פה:
גם אני נהנתי מאוד מהספר, אפילו שהוא ממש לא בין האהובים עלי וגם לא ממש יצירת מופת.
ספר נוער וספר ישראלי טוב. חפרתי יותר מדי - עמכם הסליחה.
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ