ביקורת ספרותית על ספר האוויר והצללים מאת מייקל גרובר
ספר טוב

---

"יש שלושה סוגים של היסטוריה" הוא אומר "הסוג הראשון הוא מה שקרה באמת, ואת זה לעולם לא נדע. הסוג השני הוא מה שרוב האנשים באותה תקופה חשבו שקרה. ואת זה אפשר לגלות במאמץ ניכר. והסוג השלישי הוא מה שהשלטונות רצו שאנשים בעתיד יחשבו שקרה, וזה תשעים אחוז מההיסטוריה המופיעה בספרים".

הספר הזה הוא ספר מתח שבאמת מותח: הוא לא עוסק ברוצח המונים, אין המוני גופות הנערמות בדרכו של הבלש, ואם כבר אין בלש. הוא עוסק בתעלומה היסטורית ומשלב באופן נפלא בין עדות כתובה מהמאה ה 17, סיפור של צעיר שנקלע במקרה לתעלומה וכמובן התאהב בעמיתתו(?) לדרמה, וסיפורו של עורך דין לענייני קניין רוחני שעקב מקצועו לקח חלק בסיפור שבדרכו להישאר בחיים הפיק מהסיפור די הרבה תובנות על חייו.

ספרי מתח הם סוג שקל מאד לקלקל: הם נותנים לקורא סיפוק מיידי, דרך קלה לבריחה מהמציאות, עוסקים בכל מה שמרתק ולכן הרבה קוראים אותם. לפי התאורייה הכלכלית הבסיסית כשיש ביקוש נוצר היצע. כך שהרבה כותבים אותם, ולא כולם מעולים. סופרים "מקצרים תהליכים", כותבים לפי נוסחה, ממהרים לספר (ולמקדמה) הבא, גיבוריהם מופרכים, התחקיר בסיסי עד לא קיים, האמינות מהם והלאה והזילזול בקוראים חוגג. לכן כל כך נעים ואף מפתיע לפגוש את הספר הזה, הכתוב טוב, בונה עלילה קוהרנטית, מספר קצת על כתבים עתיקים, הדמויות הן אנושיות על חולשותיהן, פגמיהן ועודף משקלן...

אהבתי את הספר שקיים את הבטחתו - קריאה מהנה של סיפור שהרחיק אותי קצת מביבי ובוּבי ואחמדינג'אד גם...

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ספר האוויר והצללים