ביקורת ספרותית על יונתן בלש ממש מאת דויד גרוסמן
ספר בסדר

---

כמו בכל שבוע אני הולכת לספריה . לא, כי נגמרו לי הספרים לקריאה -זה אף פעם לא קורה -תודה ל"אל הספרים ",אלא כדי להסניף את אוויר הספרייה ולמלא את נפשי ונשמתי לתוכי למשך הימים הבאים.שם אני משוחחת ,צוחקת ,מרכלת,מתכבדת בקפה ובעוגת -הבית עם הספרניות. השבוע - במחלקה הגדולה והמרשימה מאוד של ספרות הילדים,ראיתי שהגיעו כל הספרים החדשים לילדים ולנוער החדשים שאותם אני רוצה לקרוא.{ חוץ כמובן מספרי המבוגרים},"גרוסמן החדש " אחד מהם .


הספר בעלילתו הנו על ילד ומשפחתו ,שבביתם החלו להיעלם חפצים קטנים,יומיומיים .יונתן מחליט להיות בלש כדי לנסות לאתר את התעלומות .סוף העלילה מבטאת את האהבה לבית ולמשפחה. .


אין זה הספר הראשון לילדים של גרוסמן שאני קוראת .ופה הייתה לי הרגשה שזהו ספר שיצא בשיטת קו -ייצור הספרים שיש בה שיקולים מסחריים לסופר ולהוצאה ,לא שזה דבר פסול,אבל מגרוסמן ומעם- עובד יש לצפות ליותר.
נכון -יש רעיון חינוכי הומני ואנושי בספר,ישנה שפה גבוהה ויפה וישנם איורים נאים . ניסיתי להיכנס לראשו ולנשמתו של ילד כבן ארבע או חמש ולשאול את עצמי מה הוא יזכור בתחושתו לאחר סיום הספר .תשובתי-לא הרבה אם בכלל .

הספר מיועד לילדים בגלאים 3-7 שנים עפ"י המלצת ההוצאה.


האיורים הנם של גלעד סופר .האיורים נאים ,מלאי צבע .אבל גם פה תווי פניהם של הילד ובני משפחתו מאוירים בקווים בלתי- ברורים ,זה הפריע לי כאילו אני רואה אנשים קצת "חוצנים".אין תשדורת רגשית -איורית לקורא הצעיר של תמימות, ,חמימות ורוך .

באופן אישי -אכזבה ,כי בכל אופן מדובר בגרוסמן ובהוצאה שיש לה היסטוריה ושם דבר בספרות ילדים מכוננת בחברתנו .

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על יונתן בלש ממש