סנדרסון, נו באמת, אנשים כמוהו קיבלנו פה במתנה! פשוט מתנה לאנושות האיש הזה. מוכשר כמו שד. ומצחיקן מלידה. ההומור שלו הוא על גבול ריפוי הנפש! צחוק בריא מהבטן! כל שורה אני מתפקעת בצחוק קולני. הוא יכול לתאר מהלך שיגרתי ורגיל בדרך הכי מצחיקה. אין עליו! לקנות את הספר, לשמור בספריה הביתית ולקרוא אותו מידי פעם כמו חטיף טעים ובריא!

קראתי את הספר, אין ספק! כתיבה מצויינת, קולחת ומרתקת מאוד. אבל התוכן, האווירה בסיפור, אורח החיים המשפחתי שם פשוט דיכאון, ציני, מתירני בצורה הזויה.
מה המשבר הגדול הזה שהוא נכנס אליו בעקבות הבגידה של אישתו? כשהוא עצמו שכב עם גיסתו, ראה את הוריו במיטה כשהיה בגיל שש כשאמו מתייחסת לכך בביטול, ואפילו ממשיכה עם תנועות המשגל בנוכחותו. איככככככככס.
וכל "גילוי העריות" שם. כשכל המנחמים בשבעה שומעים ברמקול(המוניטור המותקן בחדר התינוקת) את גניחותיהם של
זוג מהמשפחה. גועל נפש ממש. וההתייחסות לכל זה, לפחות כך עולה מן הכתוב ומהתרשמותי היא טבעית ומקובלת.
היה חסר לי שם רק סצינת מיטה שלו עם אמו. הגעיל אותי, כל התוכן שם. ולא הייתי רוצה שהסיפור יתפרסם מעבר למה שהוא.ושיישאר איפה שהוא עכשיו. אני לא אהבתי!
אבל הכתיבה - מעולה!

מעולה ! מצחיק ! שנון ! ואלה לא סתם מילים יפות. זה מה שקישון נותן לקורא: צחוק בריא מהבטן !
תודה לך קישון - על שנתת לנו להנות מכתיבתך המדהימה והחכמה - הומור עמוק והכי חשוב. נקי וטוב.

דני סנדרסון - לקרוא ולהתפוצץ בצחוק בריא בריא בריא !
מתה על סנדרסון כמו גם על אפרים קישון - שני אנשים שכשאלוהים ברא את ההומור נשפך לו עליהם בכמויות לא חוקיות !