ביקורת ספרותית על אינסוף - המסע שאינו נגמר מאת חיים שפירא
ספר טוב

---

"כאשר מסתכלים על מתמטיקה באופן הנכון, מבינים שבבעלותה לא רק האמת, אלא גם יופי עילאי" (ברטרנד ראסל).

ציטוט זה, אף שאני מניח שלא כולם יהיו תמימי דעים לגביו, יש בו לא מעט מן הדיוק. יש בה במתמטיקה מידה רבה של אמת, ואף שלדעת רבים תחולת המתמטיקה על הטבע היא כמעט נס, ולכל הפחות חידה בלתי פתורה, היא עובדת בצורה די מרשימה. על כל פנים, בוודאי יש בה במתמטיקה מידה רבה לא פחות של אסתטיקה, ואת זה מנסה חיים שפירא להראות בספרו, במידה לא מבוטלת של הצלחה.

הספר מחולק לשני חלקים. חציו הראשון של הספר מוקדש, בגדול, למה שנקרא תורת המספרים, שהוא תחום שעשוי לרתק רבים ומאידך, אולי, גם לשעמם רבים אחרים. מי שלמד מתמטיקה ברמה אקדמית מכיר את רוב הדברים, (בעיקר מהקורסים מתמטיקה דיסקרטית, מבנים אלגבריים ומבוא לתורת המספרים), אבל זה לא ימנע ממנו הנאה מאופן הרצאת הדברים, שהרי תמיד יש בה בחזרה תובנות חדשות. מצד שני גם מי שלא מכיר כלל את הנושאים, לחיים שפירא יש יכולות מוכחות בהסברה של חומר מורכב יחסית בצורה פשוטה, ובתוספת של סיפורים, הומור (לא מדהים אמנם אבל סביר), ושפה קולחת.

החלק השני של הספר עוסק באינסוף, שזה באמת תחום מרתק, על הפרדוקסליות הבלתי מובנת שלו. החל בפילוסוף הקדם סוקרטי פרמנידס ובפרדוקסים של זנון תלמידו, וכלה בקנטור ובתורת הקבוצות המודרנית שלו ובמתנגדים הגדולים שהקים עליו כאשר טען שיש סוגים שונים של אינסוף, ובהילברט ו'בית המלון' המפורסם שלו. החלק השני מעט יותר מורכב ומופשט אבל מתגמל את האינטלקט.

בסך הכל ספר מדע פופולרי מעל הממוצע, מומלץ למי שאוהב מתמטיקה, ולכל הפחות למי שפתוח, מתעניין ומוכן להשקיע מעט.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על אינסוף - המסע שאינו נגמר