ביקורת ספרותית על שלכת מאת גרשון שופמן
ספר מעולה

---

בבית הורי היו כל הכתבים שלו.
אבא שלי ז"ל רכש כל ספר עברי-זו היתה ציונות....
בטיפשותי כשעשיתי סדר בבית לפני שנים רבות זרקתי את הכתבים שלו.
שופמן גר באוסטריה באחד הכפרים והיה נשוי לכפריה אוסטרית יפה. (בכלל כנראה היתה לו נטיה "מוזרה" לנשים יפות - אני מכיר עוד כמה כאלו (-: גם בזקנתו נודע באימרותיו בתחום אז כבר בעיקר דיבר....).
בקושי הצליחו לשכנע אותו לעלות לארץ לפני השואה.
הוא הצטיין בכתיבת ספורים קצרים-על גויים ועל יהודים.
את שראה סביבו שם ואחר כך פה.
היתה לו עין חדה ולשון חדה לא פחות.
הציונות לא היתה כנראה בראש דאגותיו ולא הרבה לצאת בהצהרות ציוניות או אנטי ציוניות כמקובל אצל בני זמנו.
הוא לא עגנון ולא ביאליק-הוא כותב ל"קורא המצוי" על החיים הקטנים שהם בעצם המציאות היום יומית שלו.
(בזה אני מרגיש שהפסדתי אותו היינו יכולים להיות אחלה חברים אני מאמין שהיה שמח להצטרף להיינקן קר ולתת מבט ברגליים צעירות בבגד ים בחוף שרתון על חשבוני-כסף תמיד היה חסר לו).
"הקורא המצוי" אחר שגילה אותו למד לאהוב את הספורים הקצרים שלו.
חיים באר איש ספר-בחר לקט מסיפוריו ופרסם אותם.
הספר לא "פוצץ" את השוק אבל ניתן להשיג אותו בחנויות יד שניה.
רכשתי אותו אחרי שכפי שציינתי בטיפשות ילדותית העפתי את הכתבים שלו לרחוב.
זה מה שנשאר לי ממנו-ממליץ לקרא - שווה קריאה.
לא קשה - ספורים קצרים וחכמים.
לא הייתי מציין אותם כסיפורים בכייף משום שחלקם ממש לא בכיף. (בעיקר ארועים שקדמו לשואה).
אני מניח שרובכם לא מכירים אותוהוא די זנוח.
שוווה להכיר!!
אזהרה:למי שיש הכתבים שלו לא לזרוק
אשמח לקרוא חוות דעת אחרי קריאה.
תודה לחיים באר על הלקט עשה יופי של עבודה.

» ביקורות נוספות של מייק
» ביקורות נוספות על שלכת