ביקורת ספרותית על ארצ'לי מאת אלזה מורנטה
ספר בסדר

---

זהו סיפורו של מנואלה, גבר בן 43 שנוסע ממילנו, איטליה ל"אל אלמנדריאל", כפר אנדלוסי זעיר, שהוא כפר הולדתה של אימו.
ההווה של הספר נמשך כיומיים. באותם יומיים מעלה מנואלה בזכרונו תמונות מחיי משפחתו ובעיקר זכרונות מימי ילדותו. הוא למעשה בא חשבון עם אימו, ארצ'לי, שנטשה אותו בהיותו צעיר ביותר. הוא לא עושה לאימו שום הנחות ויורה חיצים של ביקורת נוקבת וקשה כלפיה. אך ביקורתי ככל שיהיה הוא אוהב אותה עד כדי טירוף, ולמעשה הוא משלה את עצמו שחזרה לאחור במרחב היא גם חזרה לאחור בזמן אל חיקה של אימו ארצ'לי, אל אותה החמימות והאהבה שכל כך חסרים לו.
הספר עוסק בכל הדמויות שהשפיעו על המספר וכן על סוד אפל שמוביל את הקורא לאורך כל הסיפור.

זהו ספר קשה לקריאה! ואני מודה כי היה לי קשה מאוד לקרוא בו. רציתי להניחו לנפשו מספר פעמים. השפה מליצית ופיוטית יותר מדי לטעמי. אולי זה נובע מהעובדה כי זהו ספרה האחרון של אלזה מורנטה הנהדרת, ספר פרידה.
אבל הפיצוי לא מאחר לבוא בסיומו המפעים של הספר, וניתן לומר כי אין תוכו כסיומו.
התלבטתי גם בדרוג הספר, כי מצד אחד יש בו קטעים מדהימים ביופיים ומצד שני יש קטעים מעיקים ממש. בעיקר כל הקטע של ההתפלספות הפסיכולוגית שבו.
זהו ספר מעט מדכא ולכן אני ממליצה עליו בעיקר לאוהבי פסיכולוגיה וחשבונות נפש.

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על ארצ'לי