לחמדת הבהרה קטנה מחשש לחוסר בהירות - כשכתבתי בטוקבק הקודם איפה ראית המלצה, התכוונתי להמלצה שלדעתך אני הוא זה שכתבתי אותה. הניסוח וסדר המילים הנכון היה צ"ל - "איפה ראית המלצה שאני כתבתי על הספר"
הניסוח במקור במשפטים הקודמים עלול היה להיות מובן גם אחרת, ומכאן ההבהרה.

לחמדת בחיתאק. איפה ראית המלצה על הספר שאני כתבתי? אם את מתכוונת להמלצה שהמלצתי לאפרת בטוקבק האחרון אליה? אז מה הקשר בינה לבין הטענות שהעלית מלכתחילה עוד קודם לכן?
איני חוזר בדבר ממה שאמרתי ואשמח אם תצביעי באמת על הביקורת שאת חושבת שאני הוא זה שכתבתי אותה.
בקרתי באתר שלך והתרשמתי. אי אפשר להיות כל כך מקושר
מבלי שיהיה לדבר כיסוי, אבל כאן, בענייני, נכשלת.
אני מצפה לקבל את הכתובת כדי לשלוח לך את הספר כך שתוכלי לקרוא אותו ואולי אז להתנצל על הטחת ה"פברוק", אבל לא בפני, אלא בפני אלה שכתבו את אותן ביקורות.

בן אסתר - כמעט והתפתתי לכתוב בפניך התנצלות על הטלת דופי בזהות כותב הספר וממליצו בו באתר .אחרי שקראתי פעמיים את תגובתך לאפרת שבו אתה כן מאשר כי הנך כותב הספר שהמלצת עליו-איני חוזרת מדברי הקודמים .ושוב אני מדגישה -מי שרוצה להמליץ על ספר שכתב או היה מעורב באופן כזה או אחר בהוצאתו -שיכתוב זאת בריש גלי בביקורת שלו כגילוי נאות .אין זה מפחית מעוצמת הספר /הסופר בעיני -ההפך .אני מכבדת מאוד מאוד את הסיפור של אמך ועל כך שטרחת להוציאו,אבל כפי שכבר ציינתי-מחויב מבחינתי גילוי נאות . בכל מקרה ולמען אמך וכבוד למה שעברה אשלח לך את כתובתי .

כמובן לטוב ולרע.
שלחי את כתובתך.

בסדר אריה, אני לא מתנגדת להצעה אבל זה לטוב ולרע :)

לאפרתי אני מכבד את שיקולך ומודה על איחולייך, אלא שעלי לתקן טעות הנובעת מהצגה שגויה של הספר. משום מה הוספו לשם הספר המילים : סיפור מהשואה. בזמנו פניתי לסימניה ובקשתי להסיר את המילים הללו מדף הצגת הספר, כי חשבתי שאינו מייצג נכון את תוכנו, אך משום מה זה לא נעשה, והשלמתי עם כך.
סיפור העלילה בעיקרו, מתרחש על רקע מלחמת העולם ומובן שאינו מנותק מאירועים שקרו בשואה, אך הם לא המהות אלא הרקע וההשלמה לסיפור. הסיפור עומד בפני עצמו, ואפילו מוזכרים בו כמה אירועים ואנשים אמיתיים. כפי שכבר ציינתי אפשר היה להתאים אותו גם לתקופות אחרות ומלחמות אחרות.
ספרי השואה הנם בדרך כלל סיפורים אישיים או של קבוצות וקהילות או כרוניקה של אותם אירועים, ולא כזה הוא המקרה שכאן.
גם אני דור שני לשואה וגם אני התרחקתי מהסיפורים הללו עד שאירוע ספציפי שאירע לאימי שלא כאן המקום לפרטו, הביא אותי לכתיבת הספר הראשון, הוא סיפורה של אימי, ספר שלא נועד למכירה והופץ ללא תמורה בעיקר בין מקורבי.
למרות שידוע שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אני בהחלט ממליץ לך לקרוא אותו (ולטובת חמדת אני מציין גם שאני זה שכתבתי אותו). התגובות שקיבלתי עליו חרגו בהרבה ממה שציפיתי. הדברים הגיעו לידי כך שבני זוג נזהרו מלהיכנס לפרטיו כדי לא לקלקל לבני הזוג את חווית הספר, וכך גם חברים לחבריהם.
אם תסכימי ותתני את כתובתך אשלח לך אותו. תתחילי לקרוא ואם תרגישי שבכל זאת זה לא בשבילך, תוכלי לתרום אותו לספריה או להעביר אותו לאחד ממכרייך.
דרך אגב, גם אם תקראי אותו אני מבקש שייתרם לאחת הספריות.
בברכה

לאפרתי

אריה, שלום לך, אני לא נענית לאתגר מסיבה פשוטה: אין לי כוח כבר לקרוא ספרי שואה. בתור דור שני אני סובלת מכמה וכמה תסמינים של בני הדור הראשון, ובראשם חוסר יכולת להתמודד כרגע עם סיפורי שואה. איתך הסליחה ואני מאחלת לך הצלחה גדולה.

לחמדתי איני מבין איפה ראית בקורת עצמית שכתבתי בעצמי ובשם בדוי. אין ולא היה כדבר הזה.
איני מעורב בכתיבת אף אחת מהבקורות המופיעות כאן לא במישרין, לא בעקיפין ולא ברמז. הייתי מתבייש בפני עצמי לעשות כך. בעברית קוראים לכך יושרה.
אין ולא הייתה לי כוונה לבקר את עצמי. אין לי צורך בכך. גם אני מאמין שדבר שמעו של הספר יצא בזכות עצמו.
דרך אגב, ומאחר וכבר דנת אותי לכף חובה, אני מוכן לאתגר אותך בכך שאשלח לך את הספר בלא שתצטרכי לקנות אותו ואילו את תקראי אותו ותביעי את הבקורת שלך כאן בסימניה לטוב ולרע. ה"סיכון" פה כולו עלי, ולך תהיה הזדמנות של ממש לבדוק אם מה שנכתב בביקורות על הספר היה בזכות או בחסד.
דרך אגב האתגר הזה מופנה גם לדוידי לאפרתי לאנה
וכך גם לאלון דה אלפרט ולבחור/ה האלמנטרי.
אם תשלחו את הכתובות שלכם (במידה והן בארץ) אקיים את דברי.
עכשיו נותר רק לקוות שתיענו לאתגר, וגם שתכתבו את הבקורת וכאמור לטוב ולרע. איני מצפה שהספר ימצא חן בעיני כל אחד, איש איש עם טעמו והעדפותיו. דרך אגב, גם אז ספר טוב הוא ספר טוב וכמובן גם להיפך מכך. כל שאני מצפה שתימצא גם בכם היושרה. לא צריך יותר מכך.

אז שיכתבו גילוי נאות שהם הסבא, האמא, הילדה וגומר,אז התייחס לכך בכבוד .למה לשקר ????!!!!

חמדת, אבל למה את חושבת שהוא היוזם של הביקורות? אולי באמת אנשים, אמנם מקורבים אליו, אבל אולי בכל זאת ללא ידיעתו נכנסו לכאן וכתבו ביקורות. אולי הבן שלו, החברה או הסבתא. האם זה לא לגיטימי? כל אחד מתחיל מביקורת אחת, אולי אח"כ ישארו, ימשיכו ויכתבו ביקורות נוספות.

אנה -לא הגזמת בכלל . מי שמעורר אנטגוניזם ושקרים במסווה של ביקורת -לא ראוי לקרוא את ספריו ולא חשוב שיש לו אמא ,אחות, בעל ,אשה ילדים .קודם שיהא בן אדם אמין וישר .

לבן אסתר -"החטא" היחידי שלך פה הוא שכתבת ביקורת על ספרך כקורא בדוי . מדוע לא להיות ישר וכן וכתוב פשוט :אני מחבר הספר הזה והוא עוסק בכך ובכך ומאיר ומעיר כך וכך...כל מי שכותב ביקורות בסימניה אשר נכנס אליה חמש דקות לפני זה -מעורר אצלנו סימן שאלה לאמינות הביקורת וזהותו של ה"הממליץ" לא מבינה -מה יותר פשוט מאשר לאמר ולכתוב את האמת !!!ובחייך תחסוך מאיתנו פה באתר את כל הבולשיט של כוכב נולד ,אתה מזלזל באינטליגנציה של חברי האתר . וברוך הבא לאתר .נשמח לקרוא ביקורות שלך גם לגבי ספרים אחרים שלא אתה כתבת .

אני מאוד שמחה ומעריכה שהגבת פה, אולי הגזמתי קצת כשאמרתי שלא אקרא את הספר רק בגלל הביקורות, אני יכולה להבטיח לך שזה נאמר מכעס.
ואני מקווה שאף אחד לא נפגע ממה שאמרתי, זו ממש לא הייתה הכוונה.
כמו שאמרתי אני בעד לפרגן, לעזור ולשלוח סמסים, פשוט אפשר לעשות את זה בדרך גלוייה ואמיתית כך זה יהיה גם יותר אמין לקוראים אין בזה שום רע ואין צורך להסתיר את זה (אגב ראיתי לא פעם ולא פעמיים ביקורות כאלה והתייחסתי אליהם ביחס שווה כמו לכל ביקורת).
גלבוע אריה אני מאוד מעריכה שהגבת, ועכשיו אני יותר מבינה את הצד השני. בכל מקרה זה לא בא ממקום רע חלילה, הקוראים פשוט רוצים לדעת את האמת לטוב ולרע.
בלי מסכות ובלי אינטרסים.
אם וכאשר אקרא את הספרים שלך מבטיחה להגיב באמת מה דעתי עליהם. ושיהיה לך בהצלחה בכל מקרה:)

גלבוע אריה - מחבר הספר איני מתכוון להגיב לכולם, אבל לאחת מכם, אפרת, אגיב וגם לתשומת לבם של כל השאר:
נכון שלושה מהמגיבים מוכרים לי אישית ואין לי ספק שכוונתם הייתה טובה. אני מניח שאם הייתי מופיע בכוכב נולד הם אפילו היו מסמסים עבורי. אלא שהם כתבו את ההמלצה לאחר הקריאה, וההמלצה שלהם באה מתוך חווית הקריאה.
באשר לספר - אין בספר פרטים מחיי. זהו ספר עלילתי דמיוני. נכון נכנסו בו גם ארועים אמיתיים אבל רק כדי לתת מסגרת ריאלית לסיפור שרובו ככולו דמיוני. הקשר בינו לשואה הוא בתקופה. באותה מידה יכול היה להיכתב בהתאמה למלחמת האזרחים באמריקה או למלחמות השושנים.
יש סופרים מקורבים או "סלב" המקבל זמן חשיפה במדיות השונות (הלוואי על כל הכותבים), ומשתבח בזיו המלצותיהם של המראיינים. עד כמה המלצות אלה בהכרח מעידות על הספר? אז אולי נפסיק לראיין סופרים?
במקום לפסול תקראו. האם הספר לא יצדיק את ההמלצות נתונה לכם תמיד הרשות לכתוב דעה אחרת.

ואפרתי שלא תביני אותי לא נכון אני כן בעד לעזור לאנשים...ואני מאוד אוהבת לפרגן..
פשוט הדרך...זה מבאס וחבל.

לדעתי ספר טוב מגלים מהר מאוד..זה עובר מפה לאוזן וגם אם רוצים לעזור...אז בכיף אפשר לכתוב ביקורת או להמליץ ואין בזה שום דבר רע גם לציין שאתה מכר של הסופר.
אבל זה לא חוכמה להכנס כל פעם ממשתמש אחר ולכתוב ביקורת פיקטיבית אחת רק על הספר הזה.
זה פשוט הופך להיות לא אמין וחבל. כי אולי באמת הספר מעולה.ועד עכשיו די סמכתי על הביקורות באתר הזה, עכשיו אני מבינה שאי אפשר לדעת מי כותב ועם איזו מטרה.

ניסוח שגוי: המילה רוצה מיותרת

בנאדם כתב ספר. בוודאי שזורים בו פרטים מחייו או מחיי משפחתו. נטל כבד, שואה וכו'. חממה סיפרותית זאת הוצאה כזאת, לא משהו ממוסד, משהו יותר כמו איזו עזרה למי שאיתרע מזלו וחושב שיש לו כישרון ספרותי ואף אחד לא רוצה מסתער על הכישרון הזה. לסופר יש אשה, חמות, בן, שכן, כולם נחמדים, כולם רוצים לעזור. שיעזרו. למי איכפת? לי לא.

אלמנטרי אלמנטרי ד"ר ווסטון, הרי אין שום אדם ששמו ירון שגר בתל אביב ומכאן שהביקורת פיקטיבית.

ואוו...אף פעם לא חשבתי שקיים דבר כזה אבל זה ממש תופעה...נכנסתי לספר הזה וממש הופתעתי לגלות שכל התגובות פיקטיביות כנראה. כל האנשים שכתבו ביקורות כתבו ביקורת רק לספר הזה או מקסימום לעוד ספר של הסופר הזה.
גועל נפש... אני אישית בטוח לא אקרא את הספר הזה עכשיו!

צריך מוח ממש ערמומי ותככני בשביל לגלות דבר כזה מספיק לראות ביקורת חמש-דקות משתפכת ממישהו שנרשם לפני דקה לסימניה ודירג רק ספר אחד

דוידי, איך אתה יודע שהביקורת פיקטיבית?

נמאס מביקורות פיקטיביות