קניתי את הספר לקריאה בחופשה בגלל העטיפה וכמובן בגלל ביקורת חמה מניו יורק טיימס, מתברר די מהר שזהו בהחלט לא ספר קיץ ולא ספר לחופשה,קל יותר לדמיין עת עצמי קוראת אותו מכורבלת בשמכה עם תפיפות גשם בחוץ.
זו היא אגדה אפלה אך גם תמימה. הרבה שברון לב, אי אושר. אהבתי את כל היצורים המופלאים שנוכחים באגביות בעלילה : פרות מעופפות זעירות וגם היצור שבמבטו הלבן הופך כל דבר לזכוכית. יש משהו מיוחד עם צילום ומי שמתעניין בתחום ימצא כאן עומק מיוחד, הרגשתי זאת אבל בטח לא הבנתי את הכל .
ובעצם את כל השאר לא ממש אהבתי : כל הדמויות הסבוכות בעברם שלהם, יחסים קורבניים עם ההורים, אהבות לא ממומשות ולכן נצחיות אך גם אובססיביות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
