ביקורת ספרותית על עד שיום אחד מאת שמי זרחין

---

מה שמדהים בספר הוא תוכן הניצול המיני בכל שכבות האוכלוסיה בשנות ה70-80 בישראל. איך אפשר להבין את העומק התרבותי הזה שעובר כחוט השני לאורך כל הספר ויוצר קורבן שיוצר קורבן שני, ראי מול ראי של ניצול מיני והתנהגות או התנהלות מינית בלתי הולמת? בחיי לא ראיתי דברים כאלה במשפחתי, בצבא, במרפאות או בדוכני הפלאפל אך נראה ששמי חווה או מנסה לשתף אותנו בדוגמאות מזעזעות ובלתי מתקבלות על הדעת שכך מתנהלים הדברים בקרב ניצולי השואה למיניהם ובאוכלוסית הספרדים והאשכנזים. פשוט מפחיד לחשוב שזה מה שקורה באוכלוסיה כה מורכבת ובצורה כה בלתי נשלטת!
הייתי מאד רוצה לפגוש את שמי ולברר איתו מדוע הוא מצא לנכון להדגיש את הסטיות בחברה.

» ביקורות נוספות של David Davidson
» ביקורות נוספות על עד שיום אחד