ביקורת ספרותית על אני פחדן אני מאת פוצ'ו
ספר מעולה

---

לא סתם יש לי סלידה לא מועטת מספרים ישנים, שהדפים כבר הפכו צהובים, והאותיות השחורות מחוקות מפעם לפעם.
השפה הגבוהה מאוד מייגעת לדעתי, היא יצרה לי סיבוכים רבים וגרמה לי להיאנח בכבדות מפעם לפעם.
אם לא היו מכריחים אותי לקרוא את הספר הזה, כנראה שהייתי נוטשת אותו בעמוד השני או השלישי.
אבל הכריחו אותי.
הבטחתי.
ואני מכבדת הבטחות.
ולמרות שרציתי לדפוק את הראש בשולחן לפעמים מרוב שהשפה הגבוהה עשתה לי כאב ראש, הייתי חייבת לעמוד בהבטחה שלי.

זה לא ספר ארוך במיוחד, מאתיים וקצת עמודים, בדרך כלל אני מסיימת ספרים כאלו ממש מהר.
טוב, הספר הזה מיוחד.

אני חושבת שהשאלה הנדרשת כרגע היא: אם קראתי לשפה מייגעת והתלוננתי על הספר עד כה, למה הבאתי לו חמישה כוכבים?
אז ככה, זה בגלל שהספר הזה פשוט מצויין.
ולמה הוא מצויין?
אני אסביר בהמשך.

הספר מגולל בפנינו את סיפורו של יורם, פחדן מלידה, שמצטרף אל הפלמ"ח בכמה מבצעים מסוכנים ויוצא חיי באורח נס.
משהו ברעיון הזה פשוט גורם לתחושה שהספר הזה עומד להיות מצחיק במיוחד, או מדכא בצורה נוראה.
למזלו של הסופר, הוא הלך בדרך הנכונה ובחר באפשרות הראשונה.
הספר מצחיק להפליא!
למרות שהיו כמה בדיחות שבהתחלה לא הבנתי, ואז הייתי צריכה לשחזר בראש שלי מה בעצם קרה שם.

אולי השפה הגבוהה הייתה נוקשה מידי בשבילי, זה בגלל שביימינו נדיר מאוד למצוא מישהו - אם בכלל - בן שמונה עשרה שמדבר בצורה כזאת, פשוט לא נדמה לי טבעי.
אבל כשהדמויות, ההומור, והמלחמה, כשהכל משולב לתוך ספר אחד, יוצא ספר פשוט מקסים.

ממש להצטער על כך שהספר נדיר.
כשאתם רואים אותו, אל תבזבזו את ההזדמנות, תקחו אותו מיד!

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על אני פחדן אני