ביקורת ספרותית על צפורים מתות בסתר [כריכה רכה] מאת קולין מקאלוג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 ביוני, 2012
ע"י דיבשונית


ראשית אתחיל עם הכותרת:"ציפורים מתות בסתר" (מה?? מאיפה?? למה???) אני בהחלט מסכימה עם אחת הביקורות שהמליצו על שם אחר לספר "אפר של ורדים" זה מוטיב חוזר בסיפור ושם ראוי הרבה יותר.
אני מאוד אוהבת סיפורים שנמשכים על פני דורות גם אם המשמעות לקרוא 1000 עמודים מבחינתי עם העלילה כתובה ברמה טובה אני מוכנה להמשיך לקרוא ולקרוא להתאהב בדמויות לכאוב את כאבן להתרגש איתן ובעיקר להתגעגע כאשר הסיפור ניגמר.
אני מודה היו חלקים של כמה וכמה שורות שדילגתי כי התיאורים הפריעו לי להמשך הסיפור ונקטעה לי המחשבה והריכוז. אבל מדובר בשורות בודדות יחסית ולכן הן לא גרעו מערכו של הרומן המקסים הזה.
נחמד להכיר את אוסטרליה מהצד והתקופה שבה מתרחשת העלילה. מגי,דמות הנחבטת ממציאות נוראה למציאות נוראה עוד יותר. היא לא התמימה שמחפשים כאשר מתחילים לקרוא רומן מהסוג הזה ,היה לה בהחלט יד בגורלה העצוב והיא השלימה איתו ( או שלא..)
יש לי כמה חורים קטנטנים בעלילה שסיקרנו אותי לדעת... מה היה עברו של ראלף? מה קדם להחלטתו להפוך לכומר לא מסופר על ילדותו דבר הוא פשוט צץ "כחתיך" "בלתי ניתן להשגה" "מחוזר" ההתנהגות שלו תמוהה בהתחלה כאשר סיפורו עדיין שזור במרי. ושם הוא די ניראה כנער שעשועים יותר מאשר כומר. והייתה גם הרגשה שהוא די נהנה מכל העניין.
פיאונה נשארה ללא "הסיפור הגדול" שלה והוא מוזכר ממש בכמה משפטים לא עסיסיים בכלל ולא גורמים להבנה הוא הזדהות עם חייה הקודמיםלפני שהפכה לאמו של פראנק.
מיותר לומר שגם יתר האחים ממש לא מעניינים וגם לא עניינו את הסופרת כאשר הוסיפה אותם לסיפור אבל...צריך דמויות משנה והרי לכם הדמויות המושלמות...הכי ברקע שאפשר...
לא התרגשתי מדיין שלמעשה היה אמור להיות "ה"עניין ולא ניתנה התחושה שמגי עצמה כל כך מתרגשת ממנו חוץ מכמה אזכורים של "נכון הוא ניפלא?" (או משהו בסגנון) אפילו מותו לא גרם לי עצב כמו החוסר אונים של אהבה בלתי ממומשת ( ואני לא בן אדם רומנטי..) ג'אסטין מעצבנת אבל היא למעשה כל מה שנישאר .. עוד דבר שהייתי שמחה לדעת כדי לסגור את המעגל הוא מה עלה בגורל אביה לוק? לא ניכתב על כך מאום.
בכל זאת....ניכנס לי ללב משך אותי בטרוף ולא יכולתי להניח לרגע בצד. אומנם לא כמו שכתוב מאחורי הספר כי לא ירדו דמעות ולא נזקקתי לממחטות אבל בהחלט שבה את ליבי ואני ישוב לקרוא אותו...עוד כמה שנים...

3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זלי (לפני 7 שנים)
השם לא כל כך חשוב אם את אוהבת סאגות קראי את הספר הנהדר "קרבת דם" שכתב אברהם ורגיז או את הספר "שושנים" שכתבה ליליה ממש חדש ומזכיר את הסגנון של ציפורים מתות בסתר או את הספר "הצד האפל של האהבה" בשני כרכים שכתב רפיק שאמי. אלו כולם סאגות, סיפרים שמתמשכים על פני עשרות שנים. כולם ספרים מיחדים שלא כדאי להחמיץ, ויש סדרה של שלוש ספרים שגם הם סיפור סאגה על פני המון שנים רומן בזמן מלחמת העולם השנייה בללינגרד שהיום היא סן פטרבורג ברוסיה כתבה אותם רוסיה והם "פרש הברונזה" "אלכסנדר וטטיאנה" "גן הקיץ" שלושתם מהווים סיפור המשך בשלושה ספרים.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ