ביקורת ספרותית על שטן - דו"ח טיפול פסיכיאטרי ושיקום הרופא המטפל: ד"ר ג.ס.פ.ס קאסלר ביש המזל מאת ג'רמי לוון
ספר טוב

---

יום האהבה, ואני מקבלת מתנה עטופה. רגע של התרגשות, העטיפה מתקלפת ולעיניי מתגלה כתובת זוהרת: "שטן" ! באינסטינקט בריא פניתי למנגנון ההכחשה החביב עליי: "המוכרת עטפה את הספר הלא נכון בכלל!" "אהובי לא מתכוון אליי - הוא מדבר על עצמו"...

אבל ההקדשה המשתפכת, שכללה פירוט מתחשבן של התהפוכות הגורליות שעברנו, האמונה, האכזבה, וההבטחה "כשכל הימים הקשים יעברו וישכחו - גם אז אהיה פה" - לא הותירה מקום לספק: הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. רק אחרי הקריאה הבנתי עד כמה ההקדשה קולעת לתוכן של הספר, ולא רק לחיינו המשותפים.

גיבור הספר, ד"ר קאסלר, החליט להיות פסיכיאטר לאחר שחווה משבר והתמוטטות עצבים, והגיע למסקנה שהדרך היעילה ביותר לשכוח מכאביו האישיים הוא להשקיע את עצמו בכאב של אחרים. הוא ביש מזל דיו כדי שלטיפולו המסור יגיע השטן בכבודו ובעצמו, ואחרי שכבר בתחילת בפגישה הראשונה שולח לוון את פרויד לגיהנום - העלילה צוברת תאוצה.

בדרך אנחנו זוכים להיכרות מעמיקה עם תפיסות העולם של מגוון דמויות צבעוניות ומרתקות, שנדמה שכל אחת מהן יכולה הייתה בכיף להתיישב על ספת הפסיכולוג ולפצוח במונולוג משלה.

הספר מצליח לעשות צחוק מכל כך הרבה נושאים חשובים: אהבה, טיפולים, מין ויחסים בין אישיים. הוא מותח ביקורת צינית ועוקצנית על אנשי הטיפול, על תהליכים נפשיים ועל תפקיד המטפל ומקצועיותו. כשכל כך הרבה עובדות מדעיות ורפואיות מקובצות בספר כהוכחה - אתם מוזמנים לתאר לעצמכם עד כמה משכנעת יכולה להיות התוצאה.

את הסוף המפתיע של הטיפול הפסיכיאטרי שמנסה להיות שיקום לא אגלה, רק אגיד שאני ממש שמחה שעולם השיקום של בריאות הנפש לא שאב השראה מהספר הספציפי הזה :-)

"תקווה, תקווה, תקווה. אני לא מבין את זה... זה יכול להפוך כל יצור הגיוני למטורף מאד..." (מתוך העמוד האחרון בספר, אבל אל דאגה. זה לא ספויילר אלא תפיסת עולם).

כנראה שהמסר הזה של הספר הופנם כהלכה, כי כעבור שנתיים התקווה הושמה במגירה נעולה, ואנחנו נפרדנו ממנה וזה מזו, ועברנו לחיות את המציאות בלי הטירוף שמביאה איתה התקווה ליום חדש נפלא.

» ביקורות נוספות של רוזי
» ביקורות נוספות על שטן - דו"ח טיפול פסיכיאטרי ושיקום הרופא המטפל: ד"ר ג.ס.פ.ס קאסלר ביש המזל