“בשנים האחרונות המושג "פוסט טראומה" הופך נפוץ יותר ויותר בשיח הציבורי וזוכה להכרה גם מחוץ לחוגי העוסקים במקצועות הטיפול הנפשי. נדמה לי שדוגמה אחת לכך עשויה להיות ההחלטה לחדול ממופעי הזיקוקים בחגיגות יום העצמאות, בגלל ההשפעה הקשה של קולות הפיצוצים על הלומי קרב. הספר "טראומה והחלמה" נפתח בסקירה היסטורית של חקר הטראומה, שממנה עולה כי החקירה המדעית בתחום סבלה בעצמה מטראומות, שכן לצד פריצות דרך חשובות”

“אני חוזרת אליו שוב ושוב ולא בכדי. במסגרת עבודתי אני פוגשת אנשים שעברו טראומה כזו או אחרת או מכמה סוגים עד כמה נורא שזה יכול להיות. החלק הראשון קשה לקריאה בשל אוסף מצמרר ונדיר של סיפורי קרבנות המלווים את התיאור המאלף של הסימפטומים שחווים נפגעי טראומה. איום ממשי על השלמות הגופנית או הנפשית, אבדן הבטחון ותחושת המוגנות, חוסר אונים המביא לכניעה מוחלטת או מאבק אימתני שסופו מי ישער, עוררות יתר או המנעות”

“ספר נפלא, חשוב מאין-כמוהו. לא סתם נחשב לתנ"ך של העוסקים בטיפול. ג'ודית לאויס הרמן מקיפה את הנושא מצדדים רבים מאד, ובצורה שיטתית וטובה. לענ"ד היא מעט אופטימיסטית מדי, ולא מספיק מעמיקה את ההבנה של החיים עם הטראומה (החיים שאחרי הטיפול). בכל מקרה - הספר לא פשוט לקריאה, ודורש לפעמים לעצור ולעכל את מה שקראת. עוסקים בטראומה? בטיפול? תקראו!”

“חשבתם שאתם מכירים את סיפורי הטראומה? חישבו שוב! ספר מעורר מחשבה עמוקה. ממליץ!”

“בשנים האחרונות המושג "פוסט טראומה" הופך נפוץ יותר ויותר בשיח הציבורי וזוכה להכרה גם מחוץ לחוגי העוסקים במקצועות הטיפול הנפשי. נדמה לי שדוגמה אחת לכך עשויה להיות ההחלטה לחדול ממופעי הזיקוקים בחגיגות יום העצמאות, בגלל ההשפעה הקשה של קולות הפיצוצים על הלומי קרב. הספר "טראומה והחלמה" נפתח בסקירה היסטורית של חקר הטראומה, שממנה עולה כי החקירה המדעית בתחום סבלה בעצמה מטראומות, שכן לצד פריצות דרך חשובות”

“אני חוזרת אליו שוב ושוב ולא בכדי. במסגרת עבודתי אני פוגשת אנשים שעברו טראומה כזו או אחרת או מכמה סוגים עד כמה נורא שזה יכול להיות. החלק הראשון קשה לקריאה בשל אוסף מצמרר ונדיר של סיפורי קרבנות המלווים את התיאור המאלף של הסימפטומים שחווים נפגעי טראומה. איום ממשי על השלמות הגופנית או הנפשית, אבדן הבטחון ותחושת המוגנות, חוסר אונים המביא לכניעה מוחלטת או מאבק אימתני שסופו מי ישער, עוררות יתר או המנעות”

“ספר נפלא, חשוב מאין-כמוהו. לא סתם נחשב לתנ"ך של העוסקים בטיפול. ג'ודית לאויס הרמן מקיפה את הנושא מצדדים רבים מאד, ובצורה שיטתית וטובה. לענ"ד היא מעט אופטימיסטית מדי, ולא מספיק מעמיקה את ההבנה של החיים עם הטראומה (החיים שאחרי הטיפול). בכל מקרה - הספר לא פשוט לקריאה, ודורש לפעמים לעצור ולעכל את מה שקראת. עוסקים בטראומה? בטיפול? תקראו!”

“חשבתם שאתם מכירים את סיפורי הטראומה? חישבו שוב! ספר מעורר מחשבה עמוקה. ממליץ!”