ביקורת ספרותית על בינינו, הלבנטינים - סיפורי מסעות - עולמות # מאת בני ציפר
ספר לא משהו

---

בכל ספר שנכתב , כולל יומן מסעות מביא את הכותב, הוויתו ואופיו.
ספר זה של בני ציפר מתחיל מטורקיה , ערש הולדתו של המחבר ,עובר לישראל בה הוא מתגורר דרך ירדן ומסתיים בקהיר.
אודה ואתוודה כי איני אוהב את דעותיו של הכותב הבאות לידי ביטוי בטורו בעיתון "הארץ".
אין ספק כי העברית של ציפר היא נפלאה. הלוואי והרבה היו בעלי יכולת כמוהו.
חרף זאת בקשתי לתהות מה ימצא בני ציפר לכתוב בכל אחד מהאתרים.
ואמנם ההתחלה היתה מבטיחה , הסתכלות אחרת מהקו בטוריו בעיתון.
בטורקיה, מציג ציפר את הצד הרך שלו, מקושר עם מחוזות ילדותו,חוויותיו ,סופרים ואומנים, אוונגרדים סוציאליסטים.
הוא מציג סלידה של הסופרים הללו לאורחאן פאמוק מבלי שהצלחתי להבין מדוע.
הקטע הזה מציג בצורה יפה את הקרע בין האינטליגנציה של היהדות הטורקית לקבלת הפנים המתנכרת שלה על ידי המימסד בארץ. כאשר חלק מהם נמצאים בלימבו בין ישראל שאינה מכירה בתרומתם לספרות ולתרבות.
פרק זה מציג את הסופים עקרונותיהם וטקסיהם ובמידה רבה,לאחר הקריאה, חשים את עקרונות הדת.
התחנה הבאה ישראל , שלמרות ההצגה האיזוטרית המגמתית, עדיין קריא.
כאשר עוברים לירדן, כבר המגמה חד צדדית ומגמתית.
התמונה המתקבלת היא "פלסטינאיות", פה מוזיאון של שמלות פלסטינאיות שלכאורה מוכיח שהן מיצגות עם?? ועוד ארועים כאלו.
ה"שיא" הוא הגיגים של אישתו( הארכיאולוגית) בפטרה כי אולי הנבטים הקדומים הם בעצם ...בני ישראל האותנטיים.
המעבר לקהיר כבר חוצה כל קריטריון ברור. הכל מתואר בצורה רומנטית, גם בתוך הסחי של השוק. וגם במקומות אחרים.
מה שכן הוא מצליח לראות סרט אנטי ישראלי, מזדהה איתו ומבין לליבותיהם של תושבי קאהיר שצריכים לסבול את השגרירות הישראלית כמטרד בטחוני.( לא מוצג דבר על שגרירויות אחרות כמו ארה"ב או רוסיה).
בכל מקום שביקר יש ניתוח והתיחסות להומוסקסואליות. כשקראתי בגוגל על בנו ציפר, הרי זו "שריטה" קבועה שלו.
דרך אגב, ריני מביע כאן כל עמדה בנושא, אבל החזרה האבססיבית די מטרידה כמו אם היה חוזר על סקס רגיל באבססיביות כזו.
מתקבל הרושם בסוף כי זה תת נושא עקרי,מין "טור דה הומוסקסואליות" בכל האתרים שביקר.
בקיצור אם הפרק הטורקי נקרא על ידי בענין, הרי שלאט לאט התחלתי לחשוב אחרת.
המלצתי : אם הנכם מזדהים עם דעותיו של בני ציפר, הרי לכם תנא דמסייע .
אחרת ניתן לקרוא את הפרק הטורקי ולנוח.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על בינינו, הלבנטינים - סיפורי מסעות - עולמות #