“מישהי הביאה לי את הספר הזה יחד עם עוד כמה ספרים אז התחלתי לקרוא בו... הספר מחולק למעין סיפורים שכולם קשורים באופן ישיר או עקיף לדמותו של מחברם... בני ציפר הוא הומוסקסואל מוצהר וההווייה הזאת היא כל כך מרכזית עבורו, עד שחלק גדול מהסיפורים סובב סביב יחסיו עם מאהביו לזמנים קצרים או ארוכים. גם דמותו כעורך ספרותי היא מאוד מרכזית! והרי הוא במציאות העורך הספרותי של עיתון "הארץ" וכאן נכנסת לתמונה "”

“המונח "לבנטיני" (Levantine) שימש בעיקר לתיאור בני עמים מאגן הים התיכון, איטלקים, צרפתים ובני העמים הים-תיכוניים שחיו באימפריה העות'מאנית בשיאה . אנשי התרבות "המערבית :אירופה וארה"ב {בעיקר האירופאים-שהיה להם אובססיה תרבותית מול האימפריה העות'מאנית}-השתמשו בתואר "לבנטיני" ככינוי גנאי לתושבים ממוצא ערבי-אירופי מעורב שהתאקלמו במזרח התיכון ואימצו את הלבוש והמנהגים המזרחיים. בני ציפר המחבר -יליד הא”

“בכל ספר שנכתב , כולל יומן מסעות מביא את הכותב, הוויתו ואופיו. ספר זה של בני ציפר מתחיל מטורקיה , ערש הולדתו של המחבר ,עובר לישראל בה הוא מתגורר דרך ירדן ומסתיים בקהיר. אודה ואתוודה כי איני אוהב את דעותיו של הכותב הבאות לידי ביטוי בטורו בעיתון "הארץ". אין ספק כי העברית של ציפר היא נפלאה. הלוואי והרבה היו בעלי יכולת כמוהו. חרף זאת בקשתי לתהות מה ימצא בני ציפר לכתוב בכל אחד מהאתרים. ואמנם ההתחל”

“הספר כתוב טוב, סוחף, מענין, אך לעיתים לא נעים לקריאה (נראה לי בכוות הכותב היה לגרום לאי נוחות). פותח צוהר לחיי זוגיות חד מינית שאולי היתה יכולה להיות של הסופר - וזו מערכת יחסים לא בריאה. יש פרקים נהדרים, מערכת היחסים בין בני הזג, הורי הסופר ו"כלבם" חורי... כנראה יישארו אתכם אחרי הקריאה גם.”

“מישהי הביאה לי את הספר הזה יחד עם עוד כמה ספרים אז התחלתי לקרוא בו... הספר מחולק למעין סיפורים שכולם קשורים באופן ישיר או עקיף לדמותו של מחברם... בני ציפר הוא הומוסקסואל מוצהר וההווייה הזאת היא כל כך מרכזית עבורו, עד שחלק גדול מהסיפורים סובב סביב יחסיו עם מאהביו לזמנים קצרים או ארוכים. גם דמותו כעורך ספרותי היא מאוד מרכזית! והרי הוא במציאות העורך הספרותי של עיתון "הארץ" וכאן נכנסת לתמונה "”

“המונח "לבנטיני" (Levantine) שימש בעיקר לתיאור בני עמים מאגן הים התיכון, איטלקים, צרפתים ובני העמים הים-תיכוניים שחיו באימפריה העות'מאנית בשיאה . אנשי התרבות "המערבית :אירופה וארה"ב {בעיקר האירופאים-שהיה להם אובססיה תרבותית מול האימפריה העות'מאנית}-השתמשו בתואר "לבנטיני" ככינוי גנאי לתושבים ממוצא ערבי-אירופי מעורב שהתאקלמו במזרח התיכון ואימצו את הלבוש והמנהגים המזרחיים. בני ציפר המחבר -יליד הא”

“בכל ספר שנכתב , כולל יומן מסעות מביא את הכותב, הוויתו ואופיו. ספר זה של בני ציפר מתחיל מטורקיה , ערש הולדתו של המחבר ,עובר לישראל בה הוא מתגורר דרך ירדן ומסתיים בקהיר. אודה ואתוודה כי איני אוהב את דעותיו של הכותב הבאות לידי ביטוי בטורו בעיתון "הארץ". אין ספק כי העברית של ציפר היא נפלאה. הלוואי והרבה היו בעלי יכולת כמוהו. חרף זאת בקשתי לתהות מה ימצא בני ציפר לכתוב בכל אחד מהאתרים. ואמנם ההתחל”

“הספר כתוב טוב, סוחף, מענין, אך לעיתים לא נעים לקריאה (נראה לי בכוות הכותב היה לגרום לאי נוחות). פותח צוהר לחיי זוגיות חד מינית שאולי היתה יכולה להיות של הסופר - וזו מערכת יחסים לא בריאה. יש פרקים נהדרים, מערכת היחסים בין בני הזג, הורי הסופר ו"כלבם" חורי... כנראה יישארו אתכם אחרי הקריאה גם.”