• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האי של סופייה

האי של סופייה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של titish

תמונה של titish
האי של סופייה

האי של סופייה

מאת ויקטוריה היסלופ

הביקורת של titish

תמונה של titish
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
Ori
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“הספר הזה, הכתוב כסיפור שורשיה של אלקסיס, שבה את לבי. לוויתי את אלני, ובתה לאחר מכן, בגעגועיהן הרבים”

30/222
ביקורות על האי של סופייה
הבאה
ally
לפני 14 שנים

“ספר טוב, ממליצה עליו בחום.. הסופרת חשפה בפניננו רגשותיהם של מצורעים, ודעות קדומות של התושבים באותה ת”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

בס"ד
את הספר קיבלתי מחברה טובה, שיודעת עד כמה אני אוהבת ספרים על נשים בתרבויות שונות, ממש מעט זמן אחרי שהוא תורגם לעיברית. כל זמן הקריאה (דבר שלא נמשך הרבה זמן) לא יכולתי להניח את הספר. מדהים ומרגש תיאור חייהם של אלה שנשלחו לאי המבודד בגלל מחלת הצרעת והפחד מפני ההידבקות בה ומצד שני חייהם של אלו שנשארו מאחור ביוון ולא יכלו יותר להיפגש עם הוריהם, אחיהם ובני משפחותיהם שנשלחו לאי. סיפורה המדהים של סופייה אשר חיה בצל האי ושל אלקסיס בתה שיוצאת אחרי שנים רבות לבקר ביוון וללמוד קצת על בני משפחתה היווניים שאיתם לא נשמר הקשר הוא מרגש ומדהים. ממליצה בחום

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שי
שי
תמונה של עולם
עולם
תמונה של קוראת הכל
קוראת הכל
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של אנקה
אנקה
תמונה של רונית
רונית
תמונה של עינתי
עינתי
7קוראים|גיל ממוצע49|71%נשים

על המבקרת

תמונה של titish

titish

חברה מזה 14 שנים
34 ביקורות•102 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ספרות קלאסית
תמונה של titish
titish
חברה באתר מזה 14 שנים
ביקורות34
לייקים שקיבלה102
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת13ספרות מקורית4ספרות קלאסית3

דיון על הביקורת

1 תגובה
עינתי
עינתי•לפני 14 שנים

זה ספר נהדר

גם אני אהבתי מאוד
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של titish

כשניפגש שנית

כשניפגש שנית

קריסטין הרמל

מחפשים ספר טוב של סופרת טובה? קריסטין הרמל מכה שנית. "כשניפגש שנית" הוא בעצם הספר השלישי שלה אבל את השני קצת פחות אהבתי. הראשון "המתיקות שבשכחה" מדהים והשבת אחרי שסיימתי את "כשניפגש שנית" אני אומרת שאין ספק שקריסטין הרמל היא סופרת מעולה.
אמילי התייתמה מאימה בגיל 17 ונשארה לגור עם סבתה בזמן שאביה שהתגרש מאימה בגיל צעיר ונטש אותה המשיך להיות מנוקר ולא הגיע לנחם אותה גם כשממש הייתה זקוקה לו. קצת אחרי שסבתה נפטרה היא פוטרה מעבודתה בעיתון ובאותו זמן היא מקבלת ציור מדהים של סבתה בגיל צעיר עם מכתב שאומר שסבה מעולם לא חדל לאהוב את סבתה.
אמילי ואביה, ויקטור, יוצאים למסע בעקבות השולח של הציור על מנת לאתר את סבה הנעדר של אמילי. מסע שיוביל את אמילי לגילוי עצמה ולחיבור עם האמת שלה.
מומלץ, מומלץ, מומלץ

לפני 8 שנים•
★★★★★
•titish
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

בס"ד

וואו ממש נהניתי מכל רגע מהספר הזה, נכון שהיו כמה דברים מתסכלים במהלך הספר אבל העלילה גורמת לזה שקשה מאוד לעזוב את הספר ורק רוצים לדעת מה קורה בסוף הסיפור.
אנצה היא ילדה מדהימה שגדלה והופכת לבחורה ולאישה חכמה עם ראש על הכתפיים שגם בדור שבו הנשים לא נחשבו למשהו שיש להתחשב בדעותיו, ידעה בדיוק מה היא אומרת ועושה והעזה כבר בגיל צעיר לעשות את מה שחשוב ומה שטוב לאהוביה.
צ'ירו ילד חמוד שננטש בתחילת הספר ביחד עם אחיו במנזר ולומד מכל דבר איך להתמודד ומה לעשות כדי להיות הכי מוצלח והכי אהוב, צ'ירו מחפש מי יאהב אותו ומנסה כמה שיותר למצוא את דמות האב שחסרה לו מילדות ואת אהבת האישה שחסרה לו מאז נטשה אותו אימו.
אנצה וצ'ירו נפגשים מספר פעמים במהלך החיים וכל פעם המפגש הוא מקרי ולא מתוכנן על ידי אף אחד משניהם.

מקווה שתהנו מהספר לפחות כמו שנהניתי אני :-)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•titish
אתה הילד שלי

אתה הילד שלי

ליסה סקוטוליין

טוב אז אחרי שכבר כמה שבועות הוא נוסע איתי בתיק לכל מיני מקומות, פשוט כי לא מצאתי את הזמן לשבת ולהתחיל אותו, החלטתי בשבת שזה הספר שעכשיו אני צריכה לקרוא כי באמת הגיע הזמן. נכון שהספר קצת מהיר מדי ולדעתי הייתה אופציה למתוח אותו עוד קצת כדי לגרום לקצת יותר מתח, ישבתי במשך שלוש שעות ורק קראתי כדי להגיע כבר לסוף ולגלות מה יקרה. הספר מותח ומסופר בצורה נחמדה ומהירה. אני מודה שאלן (גיבורת הספר) עצבנה אותי לפעמים והייתי מייעצת לה לעשות חלק מהדברים בצורה קצת שונה אבל בכללי הספר ממש נחמד וממש ממולץ.
מקווה שתהנו כמוני

לפני 11 שנים•
★★★★★
•titish
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

בס"ד
יפה, יפה, יפה.
אורלי קראוס ויינר מצליחה שוב בכתיבתה להעביר אותנו מהעבר לעתיד ולהכניס אותנו עמוק לתוך המשפחה עליה אנו קוראים באותו רגע.
נוגה מגלה שהחבר שלה והשותף שלה בעבודה בארבע עשרה השנים האחרונות מרמה אותה ולוקח מהלקוחות שלהם סכומי כסף גדולים יותר ממה שהיא הציעה ואת הסכומים העודפים מסתיר ממנה ולוקח אותם לעצמו. בעקבות הגילוי והתקף חרדה, ששולח אותה לבית חולים, היא מחליטה לטוס לניו יורק, שם גר בן דודה שחר, כדי לדבר ולהתייעץ איתו. בשדה התעופה מתברר לה ששחר הגיע לארץ כדי להתייעץ איתה וכשלא מצא אותה טס לרוסיה, שם גר אביו שאותו לא ראה מספר שנים. נוגה יוצאת ביחד אם אמו של שחר, אסנת, לרוסיה ומשם הכל מתחיל להסתבך יותר.
מקווה שתהנו כמוני

לפני 12 שנים•titish
פסיעות בחול

פסיעות בחול

אורנה בורדמן

בס"ד

טוב אומרים עלי שאני קוראת יחסית מהר וגם אני יכולה להעיד על עצמי שמעטים מאוד הספרים בהם בכיתי או אפילו הזלתי דמעה אבל הספר הזה גרם לי לשבת במשך שעתיים כי רק רציתי להגיע לסוף ולגלות מה קורה לרוני המדהימה אותה פוגשים בתחילת הספר במפגש קשה שגרם לי לבכות במשך כל הפרקים הראשונים של הספר.

רוני ואחיה נקלעים למצב שאומנם אני לא מכירה ברוך ה' על עצמי ובחיי אבל אני מאמינה שהוא מבוסס בחלקו על מיקרים קשים שקרו בשנים האחרונות במדינתנו. הקשיים וההתמודדות שעל הילדים האלא לעבור הם קשים מכול אבל אורנה בורדמן מחברת את חוטי הסיפור כך שבסופו של דבר אנו מסוגלים להתאהב בנערה המתוקה הזאת ששירים נמצאים לה בלב תמיד ואנו גם מבינים שאת השאלות הקשות אותן היא מפנה כלפי הבורא וכלפי האמונה בכללי כל אדם מאמין שואל לא פעם במהלך חייו ולשם שינוי אני הרגשתי שיש תשובות בספר שיכולות לעזור גם לי במהלך החיים.
חייהן של ילדים אלו ממש לא פשוטים אבל הם מסופרים בצורה כזאת שלמרות הקושי לקרוא על כך אי אפשר להוריד את הספר מהיד עד לעמוד האחרון.

מקווה שתהנו כמוני

לפני 12 שנים•titish
הארי פוטר ואבן החכמים

הארי פוטר ואבן החכמים

ג'יי. קיי. רולינג

בס"ד

התלבטתי הרבה מאוד זמן אם לרשום המלצה לספר או לא כי תיארתי לעצמי שרבים וטובים ממני כבר עשו את זה אבל אחרי שקראתי עכשיו את כל הסדרה בפעם העשרים בערך החלטתי שגם לי מותר לרשום משהו על הסדרה המעולה הזאת.
התחלתי לקרוא את הספרים ברגע שהם יצאו לחנות זאת אומרת כל פעם שיצא קראתי שוב מהתחלה כדי לשמור על הרצף, את שלושת הספרים הראשונים לקח לי המון המון זמן לקרוא כי הייתי יחסית צעירה ועדיין לא מנוסה כל כך בקריאה כמו שאני היום אבל את הספר הרביעי כבר לקח לי יום וחצי לקרוא למרות עוביו פשוט כי הייתי חייבת לדעת מה קורה בסוף הספר. רק לאחרונה הצלחתי לרכוש ולהשלים את כל הסדרה כדי שתשב יפה על המדף ושאני אוכל מדי פעם להוריד ולהיזכר בכל השעות הרבות והיפות שבהן ישבתי,קראתי ונהניתי מהסדרה המעולה הזאת. לאחרונה התחלתי שוב והתפלתי מאוד עד כמה אני יכולה שוב ליהנות ולחזור להיות ילדה בת 12 שקוראת לראשונה את הספר.
מקווה ממש שגם אתם תקראו ותהנו מפנטזיה מעולה וקסומה שלא תרצו לעזוב

לפני 12 שנים•titish
שוקולד

שוקולד

ג'ואן האריס

בס"ד
ויאן מגיעה ביחד עם ביתה אנוק לכפר קטן שבו כל שינוי מרתיעה מאוד את התושבים. היא לא מתחשבת בזה שהיא מפריעה ופותחת חנות שוקולד במקום המאפייה הישנה שהייתה במרכז הכפר. אל חנות השוקולד של ויאן ואנוק מגיעים תושבי הכפר בתחילה בחשש ואחר כך הם נפתחים ומגיעים הרבה יותר ובהנאה גדולה יותר. ויאן כמו הצוענים נודדת ממקום למקום מכפר לעיר ומבית לבית, בכל מקום היא פותחת את חנות השוקולד שלה ועוזרת לאנשי המקום עם בעיותיהם וסודותיהם הכמוסים ביותר.
ספר מעולה ומגרה שממש שווה לקרוא (רצוי לא בשעת רעב (-:)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•titish
אורה הכפולה [מהדורת 2010]

אורה הכפולה [מהדורת 2010]

אריך קסטנר

בס"ד

אין על הסופר הזה, הבן אדם פשוט גאון.
אחד מספרי הילדים היותר יפים שנרשמו, קראתי אותו שוב ושוב ושוב ותמיד נהנתי ממנו.
אורה ולי נפגשות במחנה קיץ, כל אחת מהן מגיעה מחלק אחר של גרמניה, לכל אחת מהן יש את החברות שלה, המורות שלה ודרך החיים שלה. לדוגמא אורה היא ילדה מסודרת ומאורגנת, היא הולכת תמיד עם צמות מסודרות ודואגת שכל הדברים שלה יהיו תמיד במקום, לעומתה לי הולכת תמיד עם תלתלים ארוכים ומבולגנים, הדברים שלה לא עומדים במקום והם לעלום לא יהיו מסודרים. לשתיהן יש חברות מאוד טובות ואיתן הן מסתובבות בתקופת המחנה, אבל יש להן גם בנות אותן הן שונאות, הן לא מוכנות לדבר אחת עם השנייה ואפילו לא להסתכל לכיוון של השנייה בגלל שהן נראות בדיוק אותו הדבר. חוץ מהתלתלים הצמות והאופי השונה מאוד הן דומות בדיוק האחת לשנייה.
איך הן יתמודדו אם הדמיון? האם הן ימשיכו לכעוס אחת על השנייה? מה יהיה בסוף המחנה כשצריך לחזור הביתה?
תקראו ותגלו

לפני 12 שנים•
★★★★★
•titish
ג'יין אייר [מהדורת 2007]

ג'יין אייר [מהדורת 2007]

שרלוט ברונטה

בס"ד

זה התחיל מזה שבזמן שעשיתי את החמש יחידות סיפרות שלי המורה שלנו נתנה לנו לראות את הסרט שנעשה על הספר כדי שלא נצטרך לקרוא את הכל לפני הבגרות, הסרט נעשה בצורה כמעט מדויקת אבל עדיין ממש רציתי לקרוא את כל הסיפור כדי לראות האם זה באמת מה שהיה כתוב בספר. שנה אחרי הבגרות הצלחתי למצוא את הספר ולקנות :-) אחרי שקראתי הגעתי למסקנה שאליה כבר הגעתי מזמן אבל פה זה חיזק לי אותה שאין פשוט אין כמו הספר, הסרט נחמד ומעניין אבל הספר כופל אותו וגורם לסרט להיראות יבש וחסר פרטים חשובים ומעניינים.
הספר מתאר באופן מאוד חי את תקופת הזמן שבא מתרחשת העלילה וממש כיף לצלול לתוך העלילה והתקופה.
מקווה ממש שתהנו

לפני 12 שנים•
★★★★★
•titish

ביקורות נוספות על "האי של סופייה"

האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

מחלת הצרעת היא מחלה זיהומית רעה!
הספר שווה קריאה, גם אם אינו בעל עומק מי יודע מה.
סיפור על כאב, חולי ושכול של אנשים שנפגשו על אי מבודד (ספינלונגה) בשל צרעתם.
היסלופ מתארת מנעד רגשות רחב שאפיין את אנשי המקום, אשר ביקשו לשמור על צלם אנוש, תוך התמודדות עם האסון שהלם בהם.

מעורר תהיות כלליות, מה נותן לאדם כוחות להתמודד עם משברים. זה כמו מקום לדאגה, כפי שכתב יונתן גפן ז"ל... אשמח לקרא תובנות שלכם :)

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג ודואג נורא.

לפני 3 שנים•טנא
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

ספר קריא מאד. ממש בולעים אותו. ספר מעולה לחופשה או לטיסה ארוכה. וזהו. זה כאילו עלילה טובה ומקום עם היסטוריה מורכבת וארוכה, נפלו לידיים הלא נכונות. הספר הזה שטוח לגמרי, יש טובים ויש רעים ואין כלום ביניהם, הדמויות שטוחות, העלילה מועברת כמו דו"ח וככה גם התחקיר שנעשה על האי וההיסטוריה שלו. קראתי בתחושה של החמצה, סופר טוב יותר היה לוקח את החומרים האלה ועושה מהם יצירת מופת והיסלופ הופכת את זה למעיין רומן רומנטי, וגם התרגום לא מוסיף.

לפני שנתיים•
★★★★★
•מירב
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

לא הז'אנר שלי, אבל הביקורות שכנעו אותי לקרא ולא התאכזבתי, סאגה משפחתית מורכבת ועצובה כתובה ברגישות. רומן טוב ומהנה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•avner
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

מדכא במיוחד, אך מעניין מספיק כדי לא להיות מעיק.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•דוריאן גריי
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

ספר מטלטל ועוצמתי. קראתי בשקיקה

לפני שנה•
★★★★★
•רעות
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

הספר "האי של סופייה" מתרחש באי כרתים (ספציפית בכפר פלאקה ובאי ספינלונגה) וקראתי אותו בעת חופשה בכרתים. רבות נאמר על הספר הזה, שהפך לסוג של must בעיני רבים, אך הרושם שהוא הותיר בי קצת יותר מורכב.

הספר מביא סיפור אנושי מעניין, שנוטה לעתים לז'אנר אופרת הסבון, ושזור במאורעות היסטוריים: מלחמת העולם השניה (כיבוש ושחרור האי כרתים מידי הגרמנים) והיסטוריה יוונית מקומית (קורותיהם של המצורעים בכרתים, בספינלונגה וביבשת). הוא לוכד היטב את האווירה בכרתים, גם אם הוא נוטה לקלישאות ולדימויים שבכוח הותאמו לגאוגרפיה. זכורים לי כמה דימויים שקשורים בעצי זית ובזיתים (לדוגמה "היה מר כזית שנקטף זה עתה מהעץ"), כאשר זיתים הם העץ הנפוץ בכרתים, עד כדי כך שהרפרנס אליהם נדוש מדי לטעמי. כמובן שביקרנו גם באי המצורעים, לא מספיק עדויות פיזיות נותרו כדי לדמיין את הקהילה שוקקת החיים שפעלה באי ומתוארת בספר, ובכל זאת היה נחמד. את המכונית חנינו בחזית הכנסיה המפורסמת של פלאקה.

בניגוד לרוב הישראלים, טיולנו בכרתים לא כלל בטן-גב במלון הכל-כלול אלא טרקים, נסיעות מרובות ולינה בדירת airbnb. אני מציינת זאת כי כשהגעתי אל הספר בסוף כל יום, הייתי מותשת אך הספר הצליח להחזיק אותי ערה ולספק מגוון של התרחשויות גם במקבצים קטנים של עשרה עמודים. לא פלא, אם כך, שהספר עובד לסדרת טלויזיה מצליחה ביוון. הוא מותאם לרייטינג הלא-סלחני של הצופים והקוראים, שומר על רצף מרשים של התרחשויות פנימיות וחיצוניות ואין רגע דל.

יחד עם ההיסטוריה המעניינת וההתרחשויות הבלתי-פוסקות, משהו בכל זאת חסר בספר כדי להגדירו כספר איכותי. אולי זה הסוף המלאכותי, הכתיבה שאין לה ערך ספרותי יוצא דופן או התחושה שהספר נכתב כדי להיות רב מכר. יש בו ובעריכתו כמה דברים מטופשים, לדוגמה - שמה של פוטיני בספר רשום בתקציר שעל כריכת הספר כ"פורטיני" ובמהלך כל הספר כ"פוטיני". גם לא ברורה נחיצותו של טוויסט מסויים בסוף הספר (לא אעשה ספויילר) והתחושה היא שהעלילה נכתבה כך למען הדרמטיות בלבד.

לסיכום, זה ספר טוב כדי לליווי חופשה בכרתים או ביוון, רק קחו בחשבון שאורך הטיסה שעה ועשרים דקות.
בניכוי המראות ונחיתות (אין ארוחה) לא תספיקו לקרוא יותר משלושים עמודים, וגם זה רק במידה ואתם טסים בלי ילדים ;)

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זוהר
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אם לא אימא שלי, בחיים לא הייתי נוגעת בספר הזה. אני זוכרת שהתחלתי אותו, הוא נעלם לי לכמה חודשים, וכשמצאתי אותו שוב לא הבנתי כלום. אבל זאת ויקטוריה היסלופ, אז אני לא יכולה להתלונן.
בגרסה הבריטית של חוטים מקשרים ויקטוריה שמה תמונות של סלוניקי וכתבה "מסתבר שכל אוכלוסיית היהודים של סלוניקי, כ-50,000 איש, נלקחו למחנות ריכוז בשנת 1943. זה גרם לי להלם. לא היו לי מילים. ידעתי שהקהילה היהודית ביוון כמעט ונעלמה. עכשיו אני יודעת למה."
כמו התיאור הזה, גם האי ספינלונגה אמיתי, וגם עליו מתו המונים של אנשים. וזה אחד הקטעים הכי מזעזעים שיש בספר.

כדי לא לאבד את הדמויות האהובות עליי, במוח שלי, בדיסקרטיות (ומאוחר יותר על הכתב), העברתי את כולם למאה ה-21, מריה שוב בת 16 ואנה שוב בת 18, קיריציס בן 21, אלני מתה מסרטן ולא מצרעת, העיקר לא לאבד אותם.

מריה שקטה, אולי שקטה מדי. נערה יוונייה ככל הנערות, כמו קטרינה בחוטים מקשרים (רק בלי הקטע של הרקמה). כמו שמתואר בספר, יפה כמו פנינה אדומה (יש דבר כזה). אחותה הגדולה אנה דורשת תשומת לב, אולי דורשת יותר מדי. מאוד קולנית, בעלת הרבה מאוד רגש בתוכה, רגש שגרם למותה. כמו שמתואר, יפה כמו יהלום מלוטש.
השתיים בנות למשפחה מכרתים, האם, הלני, מורה. האב, יורגוס, דייג. משפחה שמתפקדת יפה עד שמגיעה הפצצה - הלני חולת צרעת. היא נלקחת עם אחד מתלמידיה, דימיטריס בן התשע, לאי ספינלונגה. מטפלים בה הרופא של האי, כריסטוס לפאקיס, וחברו, ניקולאוס קיריציס, רופא עור שמתחבב על מריה. הלני לא מחזיקה מעמד.
שנים מאוחר יותר, אנה נישאת לאנדריאס ונדולאקיס, בן לאחת המשפחות החזקות בכרתים, ובן דודו, מאנוליס, שמנהל עם אנה רומן, רוצה להינשא למריה. כחודש לפני החתונה, מריה מתגלה כחולת צרעת. היא נלקחת לספינלונגה. באותה התקופה, דוקטור קיריציס, שהפסיק את ביקוריו לפני מספר שנים, חוזר לעבוד על האי. במקביל, אנה יולדת בת בשם סופיה, ולא ידוע מי אביה של הילדה.

בלילה בו חוזרים תושבי ספינלונגה לכרתים, דוקטור קיריציס מציע נישואין למריה. מאוחר יותר באותו לילה, מגיעה המשלחת של משפחת ונדולאקיס. איש אחד נראה בורח ממנה. הדלת נפתחת, ובחורה צעירה עם גרון שותת דם נראית מאחוריה. אנה ונדולאקיס נורית באותו הלילה בו אחותה הצעירה חוזרת. "איך בלילה אחד קיבל בחזרה את בתו האחת ואיבד לתמיד את בתו האחרת."

ספר קשה, יותר מחוטים מקשרים, אני חייבת לציין. מה שעלה בגורלה של סופיה כתוב כבר בתקציר, אני לא צריכה לכתוב פה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Maddie Lautner
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

קנינו את הספר בדיוטי פרי לפני המראה לכרתים.
אשתי קראה את הספר בטיסה הלוך ובכרתים בכל רגע פנוי, ואני התחלתי לקרוא בהמתנה לטיסה חזרה.
בכרתים היינו אורחי מלון "פורטו אלונדה" שבעיירה אלונדה כ 5 ק"מ דרומית לעיירה פלאקה שמול "ספינלונגה"- אי המצורעים.
אחד הרגעים המרגשים בטיול היה הפלגה לספינלונגה. רוב התיירים מפליגים מאלונדה בספינת תיירים, אבל אנו שחזרנו את הפלגתם של המצורעים עצמם, יצאנו מהמזח הישן שבעיירה פלאקה, על גבי סירה עתיקה וגונחת, שאולי נשארה מהימים ההם. היה יום יפה ובהיר. הפלגנו בשעה 5 אחה"צ והסירה באה לאסוף אותנו בשעה 6, כשהאי נסגר (לא נעים להשאר שם בלילה, אחרי כל מה שקראת).
החווייה של לקרוא ספר וגם להיות במקום העלילה נותנת מימד אחר לחוויית הקריאה. כך גם חוויתי בברצלונה לפני 5 שנים כשאחרי שחזרנו יצא לאור הספר "צלה של הרוח" שבלעתי אותו תוך מס' ימים.
"האי של סופיה" זה ספר נפלא, קריא ומעניין, ומכניס את הקורא לחווייה של האנשים שסבלו במחצית הראשונה של המאה העשרים ממחלה שהיתה אז חשוכת מרפא. ספר מרגש מאוד , במיוחד הקטעים בהם מתוארת פרידה של חולה מבני משפחתו, כשברור שזו פרידה לעולמים, למעשה כמו מוות.
מומלץ מכל הלב, במיוחד בשילוב עם ביקור בכרתים ושייט לאי.
דרך אגב, במקור הספר נקרא "האי" ולא האי של סופיה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•oscar
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אני מאמינה שזהו אחד הספרים שנמצאים לכל אחד על מדף הספרים, ואם לא אז כנראה הוא נתקל בספר זה.
הרבה המליצו לי עליו, ואני בהחלט יכולה להבין למה. אני חושבת שויקטוריה היסלופ היא סופרת מעולה, שיודעת לסחוף ולגעת בקוראים שלה.

זהו מהספרים שבולעים אותם תוך יום, וגם נהנים מהם.

הספר אכן מוצלח. לקח לי לא מעט זמן להתחבר אליו , אני חושבת שהתרגום תחילה הפריע לי אך בהמשך נכנסתי לסיפור והיחס אליו התמעט.
נהניתי מאוד מהקריאה. אני נהנית לקרוא על תקופה מסוימת, והתעסקות במחלת הצרעת הייתה מעניינת, ובשבילי זו הייתה בעצם הפעם הראשונה בה נתקלתי במחלה מעבר לערך באנציקלופדיה.
הדמויות של היסלופ עוברות בסיפור תלאות ומהלומות רבות אך למרות זאת הן מרימות את ראשן וצופות אל העתיד, שאולי יהיה טוב יותר. כריכת הספר מעבירה מסר זה וכמובן שעוד מסרים רבים, אם זה הבדידות, אם זה הזמן שנעצר, ההרגשה שמתנהל עולם שלם ואני נמצא במקום שהוא מנוכר לו.

אם להגיד שמצאתי עומק כלשהו בספר, לא מצאתי. אני קוראת וקוראת ומחכה לראות על מה כולם מדברים בספר הזה, ולא מצאתי.
אני חושבת שחסר בו משהו, משהו שיחדור לי ללב ויטלטל את עולמי כפי שהוא טלטל את עולמם של תושבי ספינלונגה.
בנוסף אגיד שהדרמה שהייתה בסוף הספר הרסה לי את הצפיות, ומשם כבר הבנתי שאת עיקר הספר קראתי. לטעמי זה היה קצת קיטשי וזה פגם בספר, אך כמובן זו דעתי האישית. מה גם שיש לי קצת ביקורת על הסיבה לספר בעצם את הסיפור. הסיבה שסופיה בחרה לנצור את עברה אבל ניחא, זה לא כל-כך משנה.

בקיצור, ספר באמת טוב, הוא סוחף וענייני, לי הוא חידש רבות בנושא מחלת הצרעת וזו אחת הסיבות שהכי נהניתי לקרוא אותו.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•תום